טִירוֹן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טירון
הגייה* tiron
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ טִירוֹנִים; נ׳ טִירוֹנִית
  1. לשון חז"ל מגויס חדש לצבא.
    • טירון שהפיל את הרובה יתייצב למסדר עם בזנ"ט.
    • "נכנעתי – והטירונים אהבוני. אז נחליתי והוּצאתי לחפשי. בחליי נדמה לי: הנני שר על כל הצבא. משחרר כל החיילים." ("מעבר לגבולין", יוסף חיים ברנר)
    • "מלכות אדום שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם." (בראשית רבה, לך לך, פרשה מ"ב, סימן ד')
  2. בהשאלה מן (1): מי שאין לו ניסיון בתחום עיסוקו.
    • רק טירון פוליטי יכול להסתמך על קואליציה כזאת.
    • "מתוך הנמוסיות היתרה – וגם מתוך סלסול התלבשת, החדשה כלה – אפשר היה להכיר מיד, שהיונקר עדין טירון הוא" ("מעוות לא יוכל לתקון", חיים נחמן ביאליק)

גיזרון

עריכה
  • מלטינית: tiro, חייל חדש שזה עתה התגייס, ובהשאלה גם טירון בתחומים אחרים.

נגזרות

עריכה

ניגודים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה