סכר
(הופנה מהדף סוכר)
סֻכָּרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סוכר |
| הגייה* | sukar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
| נטיות | ר׳ סֻכָּרִים |
- לשון ימי הביניים חומר מתוק וגבישי, המשמש להמתקת מיני מזונות.
- ”דובשנין ואיסקריטין. כושכוג וכיוצא בהן. שהן מלאין דבש או שכר או קנד ואוגזין ושקוד' ושומ'.“ (תשובות אל מאיר בן יוסף מברצלונה (?), מאת עמרם גאון בר' ששנא, 858, באתר מאגרים)
- ”גולדה פונה במהירות, דלג וטפף כבריה עליזה ומביאה חתיכת לימון מגולגלת באבקת סוכר [...].“ (נפש רצוצה, מאת ש' בן ציון, 1902, באתר מאגרים)
- אפשר בבקשה שתי כפות סוכר בקפה שלי?
- "ולא שישתה קפה עם סוכר וכדומה בלא קבלת עול מלכות שמים תחלה" (קיצור שולחן ערוך ח)
- עברית חדשה (כימיה) קבוצת תרכובות אורגניות, פחמימה.
- הסוכרים חיוניים לכל הייצורים החיים, ולא ניתן לדמיין את החיים בלעדיהם.
- בטבע מייצרים הצמחים את הסוכר הנחוץ להם מפחמן דו חמצני וממים.
- בהשאלה: [עממי] מוצלח.
- "יַלְדָּה סֻכָּר, / אַתְּ נוֹסַעַת וַאֲנִי נִשְׁאָר, / בִּלְעָדַיִךְ אֵין לִי שׁוּם דָּבָר." (יַלְדָּה סֻכָּר, מאת מוקי)
- איך יצא הציור? סוכר!
גיזרוןעריכה
- מערבית: سُكَّر (סֻכַּר) במקור מסנסקריט: śárkarā.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
- איטלקית: zucchero
- אנגלית: sugar
- גרמנית: Zucker
- יוונית: ζάχαρη
- לטינית: saccharum
- ערבית: سُكّر
- צרפתית: sucre
- רוסית: сахар
- ספרדית: azúcar
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: סוכר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכר |
סָכַרעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סכר |
| שורש וגזרה | ס־כ־ר, שלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא סָתַם, סָגַר.
- עברית חדשה הקים סכר לעצור את זרימת המים וליצור בריכה, מאגר מים.
- ”שאני נהר בירן דישראל סכרו ליה וישראל כרו ליה“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כד, עמוד ב)
- ”אזל לעילאי, אמר להו: תתאי שתו מיא ברישא. אזל לתתאי, אמר להו: עילאי שתו מיא ברישא. אדהכי סכר מיסכר ואשקי“ (בבלי, מסכת גיטין – דף ס, עמוד ב)
- סכרו את הנחל בכדי לאגור את מי השטפונות.
גיזרוןעריכה
- צורת פעיל מן נסכר המקראי. קרוב ל- ס־ג־ר, שהוראתו דומה. אכדית: sekēru; ערבית: سَكَرَ (סכר), סגר, סכר.
- ר' יהודה אבן קריש הראה שמתקיימים חילופי הגאים ג'-כ' בין התיבות: 'סכר'-'סגר', ובשל כך תיבות נרדפות הן.
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
סֶכֶרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סכר |
| הגייה* | sekher |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ סְכָרִים |
- לשון ימי הביניים מבנה החוסם או מטה את זרימת המים בנחל או בנהר.
- ”וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ“ (ישעיהו יט, פסוק י)
- "רָאִיתִי אֶת הַסֶּכֶר פָּתוּחַ לִרְוָחָה / וְכָל שִׁפְעַת הַמַּיִם נוֹהֶרֶת בְּשִׂמְחָה" (הַכֹּל פָּתוּחַ, מאת נעמי שמר)
- רוטנברג הקים את סכר נהריים על הירדן.
- עברית חדשה בהשאלה: פעולה או דבר המכוונים לעצור תהליך או מעשה.
- אני מחפש תכנה שתהיה סכר בפני שיטפון דואר הזבל.
גיזרוןעריכה
- לשון ימי הביניים מן סָכַר. מקביל לאכדית סִכּרֻ sikru.
- במקרא פעם נוספת ב ”רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת“ (משלי יא, פסוק יח) שֶׂכֶר ויש מפרשים משורש 'שכר, תשלום'.
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
| ערך בוויקיפדיה: סכר |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סכרים |
סִכֵּרעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סיכר |
| שורש וגזרה | ס־כ־ר א |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): הסגיר
גיזרוןעריכה
המילה מופיעה פעם אחת במקרא