בחומש בראשית (מג, יא) מוזכר הלוט ונאמר במדרש רבה (צא, יא) שהוא מצטכי, ובסמ"ג ביאר שמצטכי בלשון ערבי הוא סם הנקרא משטי"ק בלשון הגויים (סמ"ג לאווין סימן סה) הר"ן פירש שמצטכי בלשון ערבי הם מי שרף. הרמב"ם בהלכות שבת (כא, כד): אין לועסין את המסטכי בשבת לשם תרופה אבל למניעת ריח רע מהפה מותר. בלהג יהודי בבל נקרא גם כיום מצטכי.
סם המשתי"ק משמש כמשל בדרשת הגמרא בשבח השתיקה (מגילה יח, א) : מאי דכתיב לך דומיה תהלה סמא דכולה משתוקא כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא מלה בסלע משתוקא בתרין.