בשם
בֹּשֶׂם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בושם |
| הגייה* | bosem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־שׂ־ם |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ בְּשָׂמִים, בָּשְׂמֵי־ |
- נוזל, קרם או שמן המפיץ ריח נעים ומופק בדרך כלל מתמצית צמחים.
- ”וְאֶת־הַבֹּשֶׂם וְאֶת־הַשָּׁמֶן לְמָאוֹר וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.“ (שמות לה, פסוק כח)
- ”נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר וַאֲהָלוֹת, עִם כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים.“ (שיר השירים ד, פסוק יד)
- ”...כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.“ (אסתר ב, פסוק יב)
- ”וּמִן-בְּנֵי הַכֹּהֲנִים רֹקְחֵי הַמִּרְקַחַת לַבְּשָׂמִים.“ (דברי הימים א׳ ט, פסוק ל)
