נִסְעַר גם נִשְֹעַר
עריכה
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
נסער
|
| שורש וגזרה |
ס־ע־ר
|
| בניין |
נִפְעַל
|
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): התלהב התרגש נעשה סוער
- ”אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד“ (תהלים נ, פסוק ג)
- ”וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ אֲרָם עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּקְרָא אֶל עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלוֹא תַּגִּידוּ לִי מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל“ (מלכים ב׳ ו, פסוק יא)
- ”וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב“ (זכריה ז, פסוק יד) המפרשים התקשו בניתוחה הדקדוקי של המילה
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין פסוק כה בפרק כז בספר איוב. ”יִשָּׂאֵהוּ קָדִים וְיֵלַךְ וִישָׂעֲרֵהוּ מִמְּקֹמוֹ“ (איוב כז, פסוק כה)
