נסער
נִסְעַר גם נִשְֹעַר
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נסער |
| שורש וגזרה | ס־ע־ר |
| בניין | נִפְעַל |
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): התלהב התרגש נעשה סוער
- ”אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד“ (תהלים נ, פסוק ג)
- ”וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ אֲרָם עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּקְרָא אֶל עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלוֹא תַּגִּידוּ לִי מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל“ (מלכים ב׳ ו, פסוק יא)
גיזרון
עריכה
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהמובאות נוספות
עריכה- ”וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב“ (זכריה ז, פסוק יד) המפרשים התקשו בניתוחה הדקדוקי של המילה
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין פסוק כה בפרק כז בספר איוב. ”יִשָּׂאֵהוּ קָדִים וְיֵלַךְ וִישָׂעֲרֵהוּ מִמְּקֹמוֹ“ (איוב כז, פסוק כה)