הִסְתָּעֵר או הִשְֹתָּעֵר

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא הסתער השתער
שורש וגזרה ס־ע־ר
בניין הִתְפַּעֵל
  1. התקיף במלחמה בעוצמה ובכוח. וגם בהשאלה:
    • ”וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמּוֹ מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיּוֹת רַבּוֹת וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף וְעָבָר.“ (דניאל יא, פסוק מ)
    • "אֲבָל הַתּוֹרוֹ, חֵי פוֹרְטוּנָה, / פּוֹרֵץ יָשָׁר אֶל הַטְּרִיבּוּנָה. / הוּא מִסְתַּעֵר עַל הַקָּהָל! / מֵתִים מִזֶּה? בְּדֶרֶךְ כְּלָל!" (וֵנֵצוּאֵלָה, מאת דן אלמגור)
    • המ"מ פקד "להסתער"! וכולם פרצו מן השוחות המגוננות.
    • הילדים הסתערו על גינת המשחקים.
    • הקהל המורעב הסתער על האוכל.
  2. לשון ימי הביניים פעל והתנועע בכוח וגבורה בדר"כ מכוח חיצוני שפע עליו.
    • כי בהסתער הים מפני הרוח מעל' גליו למעלה רד"ק יחזקאל פרק כו

גיזרון

עריכה
  1. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, ובשין שמאלית.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה