אבחה

אִבְחָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבחה
הגייה^*	ivkha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ב־ח
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר׳ אֲבָחוֹת; אִבְחַת־, ר׳ אִבְחוֹת־

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

לשון המקרא תנופה; תנועה חדה ומהירה.
- ”לְמַעַן לָמוּג לֵב וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים עַל כָּל שַׁעֲרֵיהֶם נָתַתִּי אִבְחַת־חָרֶב אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק מְעֻטָּה לְטָבַח.“ (יחזקאל כא, פסוק כ)
- זהו צעד מהפכני משדד-מערכות שיכול להביא בְּאִבְחָה אחת לפיתרון הבעיה.

המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. מילה יחידאית משורש לא מוכר בלי מקבילות ברורות בשפות אחרות: המשמעות לפי סברה.^[1]

לאור הקושי לחבר את המילה בשורשים מוכרים בעברית או בשפות אחרות, חלק מהפרשנים^[2] סוברים שמדובר בטעות כתיבה ויש לקרוא טבחת במקום אבחת, לפי המילה טִבְחָה שכן מופיעה במקרא (זכר של טֶבַח), ולכן משמעות הביטוי 'אבחת חרב' היא 'טבח חרב' (פירוש שנתמך ע"י תרגום השבעים^[3] והתרגום יונתן^[4]). פרשנים אחרים סוברים שהמילה אבחה נגזרת מהשורש נבח (ושהאות נ חלשה שנופלת בחלק מהצורות הדקדוקיות), ולכן משמעות הביטוי 'אבחת חרב' היא 'נביחת חרב', השמעת קול הרוגי החרב.^[5]