תופש הגה

תּוֹפֵשׂ הֶגֶה

עברית חדשה [מליצי] (ימאות) מלח האוחז במשוט ההגה או בגלגל ההגה ונוהג את הספינה או הסירה.
- "מלבד רב־החובל ושני תופשי ההגה נמצאו על הסיפון עוד שני אנשים." (קפיטן מריאט, רֶדִי הזקן, תרגם נתן אלתרמן)
- "וְהֶגֶה הַסְּפִינָה הַמְּהִירָה עוֹדֶנּוּ בְּכַפָּיו שֶׁל-פְרוֹנְטִיס, בְּנוֹ שֶׁל-אוֹנֵטוֹר, הַמְצֻיָּן-בֵּין-תּוֹפְשֵׂי-הַהֶגֶה בָּאָדָם לִנְהֹג בִּסְפִינָה בָּיַּמִּים בְּסוּפָה וָסַעַר נִשָּׂאִים." (הומרוס, אודיסיאה, תרגם שאול טשרניחובסקי)

לשון מליצה. מן "תופש" - מומחה בתחומו, אומן בלשון המקרא; וכנראה גם על יסוד תופשי משוט שבמקרא.