כידון
כִּידוֹן א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כידון |
הגייה* | kidon |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־י־ד |
דרך תצורה | משקל קִטְלוֹן |
נטיות | ר׳ כִּידוֹנִים |
- לשון המקרא כלי זין: מוט ארוך, עשוי בדרך־כלל מעץ, ולו ראש מתכת חד, המיועד להטלה מרחוק בלוחמי האויב.
- ” וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת, עַל-רַגְלָיו; וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת, בֵּין כְּתֵפָיו.“ (שמואל א׳ יז, פסוק ו)
- ” אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידֹון. “ (שמואל א׳ יז, פסוק מה)
- ”כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן“ (איוב מא, פסוק כא)
- מוט ארוך המושלך למרחק על־ידי אתלטים בתחרויות ספורט. (מקצוע זה באתלטיקה נקרא "הטלת כידון".)
- מעין פגיון או חרב, המותקן בראש קנה הרובה ומיועד לדקירת לוחם האויב בקרב פנים־אל־פנים.
- "חברת [...] החלה לשווק כידון חדש שיכול להיות מותאם לכלי נשק בעלי קנה ארוך וקצר", "כידון חדש לנק"ל". Israel Defence, 30/07/12
גיזרון
עריכה- מאכדית kadãnu שפירושו להגן.[1]
צירופים
עריכההטלת כידון (2)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כידון |
ערך בוויקיפדיה: הטלת כידון |
- אילון גלעד, באקדמיה ללשון מנסים לעקור את המילה הזאת משימוש. אין לכך סיבה., באתר "הארץ", 3/08/2022
הערות שוליים
עריכה- ↑ אברהם אבן־שושן, המילון החדש, הוצאת קרית־ספר, 1989
כִּידוֹן ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כידון |
הגייה* | kidon |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה |
נטיות | ר׳ כִּידוֹנִים |
- [עממי] מוט ההיגוי באופניים, אופנוע, קטנוע, טרקטורון וכדומה.
- ”ולמהדרין מן המהדרין, הרוצים להימנע מכל פגע ומכשול? – גם להם עצה בפי: יכבדו וירדו מעל כלי רכבם, יטלו את כידון האופנים בידם וינהלום בנימוס ובשקט, כשהם פוסעים לצדם – ברגליהם.“ ("דבר", 19 במרץ 1938, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכה- מצרפתית: guidon, מבסיס guider – להדריך, והסיומת on- לעושה הפעולה.
- על הקשר הצרפתי ראו: רוביק רוזנטל, "שאל את רוביק". הזירה הלשונית, 25 בנובמבר 2015