להג

יש להוסיף לדף זה את הערך: לִהֵג.

לַהַג

לשון המקרא אסופה של הבלים, דיבורים נבובים וריקים מתוכן. רצף מילים ומשפטים בניסוח מתיש במסווה של שנינות, חסרי קשר ממשי ביניהם.
- ”וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.“ (קהלת יב, פסוק יב)
- השיח הפוליטי מרבה להג אודות צדק חברתי.
- משה הוא עסקן מרבה להג ודל מעשים.
עברית חדשה צורת שפה האופיינית לאזור מסוים או לשכבה מסוימת של החברה.
- בערבית מדוברת להגים שונים, בלהג המצרי יאמר "אלבי" בעוד שבתימן יאמרו "גלבי".

דברי הבל

צורת שפה