לערך העוסק בפועל מְבַטֵּא; ראו לשון עבר בִּטֵּא.

מִבְטָא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מבטא
הגייה* mivta
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ט־א
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות מִבְטָאִים, מִבְטָא⁻, מִבְטְאֵי⁻
  1. לשון המקרא חיתוך הדברים בפה בכוונה.
    • ”וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ, יָנִיא אוֹתָהּ, וְהֵפֵר אֶת-נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ, וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ--וַיהוָה, יִסְלַח-לָהּ“ (במדבר ל, פסוק ז)
  2. עברית חדשה סגנון דיבור; הגייה יחודית של אדם או קבוצה.
    • שדרני הרדיו חויבו במבטא המדגיש את העיצורים ח' ו־ע'.
    • הוא שחקן טוב, אבל בכל הנוגע למבטאה של הדמות, הוא די מזייף.
    • הוא מדבר עברית טובה אבל במבטא צרפתי מובהק.
    • מבטאם של האמריקאים מתגלגל לעומת האנגלית שבפי האנגלים שיותר כבדה

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעמים במקרא. מן בטא.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   סגנון דיבור, הגייה ייחודית

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מבטא


השורש בטא

השורש ב־ט־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

עריכה
ב־ט־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּטָא בּוֹטֵא יִבְטָא בְּטָא לִבְטֹא
נִפְעַל נִבְטָא נִבְטָא יִבָּטֵא הִבָּטֵא לְהִבָּטֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל בִּטֵּא מְבַטֵּא יְבַטֵּא בַּטֵּא לְבַטֵּא
פֻּעַל בֻּטָּא מְבֻטָּא יְבֻטָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּטֵּא מִתְבַּטֵּא יִתְבַּטֵּא הִתְבַּטֵּא לְהִתְבַּטֵּא

הערה

עריכה
  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְבֻטָּא ולא מְבֻטֵּא.