דבור
(הופנה מהדף דיבור)
דִּבּוּר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דיבור |
הגייה* | dibur |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ דיבּוּרים; דיבּוּר־, ר׳ דיבּוּרֵי־; כ׳ דיבּוּרוֹ |
- לשון חז"ל הפקת קול בעל משמעות בשפה אנושית.
- ”נִשֵּׂאת לְאַחֵר וְהָיוּ לָהּ בָּנִים הֵימֶנּוּ, וְהִיא תוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אוֹמְרִים לָהּ, שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה לִיךְ מִדִּבּוּרִיךְ.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ד, משנה ח)
- ”אֲבָל אָמְרוּ, מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל וּמִדּוֹר הַפְלָגָה[דרושה הבהרה], הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ד, משנה ב)
- ”הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָבוֹד.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ג)
- הדיבור הוא אחד מהמאפיינים המייחדים את האדם משאר החיות.
- [סלנג] שיחה אישית.
- בוא רגע יש לי איתך איזה דיבור.
גיזרון
עריכה- מן דִּבֶּר.
צירופים
עריכהנרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהדָּבוּר
עריכהדַּבּוּר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דבור |
הגייה* | dabur |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ב־ר |
דרך תצורה | משקל קַטּוּל |
נטיות | ר׳ דַּבּוּרִים |


- [עממי] צרעה גדולה ותוקפנית בעלת פסים חומים וצהובים, ועוקץ נוטף ארס.
- ”כידוע הוא, שהדבורה מחוננת באינטליגנציה טבעית, העומדת לה במערכה עם אויביה, שהמסוכנת שבהן היא הצרעה (דבור).“ ("דבר", 26 באפריל 1959, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- (צה"ל) ספינה סיור קלה בחיל הים הישראלי, ששימשה למשימות ביטחון שוטף לאורך החופים.
- ”תחנת מכ"ם חופית זיהתה מטרה חשודה במרחק של 2.5 ק"מ מהחוף וספינת דבור הוזעקה לעברה.“ ("מעריב", 2 באוגוסט 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: hornet
קישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
![]() |