דיאלקט

דִּיאָלֶקְט

עברית חדשה תת־הלשון המדוברת בפי תושבי אזור מסוים.
- ”לטירטאיוֹס מיוּחס גם שיר לכת כתוב בדיאלקט הדוֹרי ועשוי במשקל אנאפסטי, ההולם שיר מצעד.“ (טירטאיוס, מאת שלמה שפאן, בפרויקט בן יהודה)
- ”אני שיחקתי עם שחקנים שמעולם לא היו בפריז. הם בכלל לא ידעו לדבר צרפתית, אלא דיאלקט שנקרא אלזסיין.“ ("חדשות", 1 ביוני 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מיוונית: diálektos) διάλεκτος) "ניב מקומי".^[1] ---> ללטינית: dialectos, dialectus, ממנה אל לשונות אירופה ודרכן לעברית. למילה "דיאלקטוס" ביוונית משמעויות נוספות, כמו: "שפה מדוברת", "שיחה", "ויכוח", "הגייה" ועוד.

"עתה התייצבו לפני האסיפה רבים מכל העמים [...], אבל לא ניתן להבין כלום מדבריהם, כי רבים דיברו בבת־אחת ואיש איש בלשונו הוא." (פוליביוס, 1.80.6 בתרגום בנימין שימרון)