הברה
הֲבָרָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הברה |
| הגייה* | havara |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ב־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ הֲבָרוֹת נ"י הֲבָרַת־ הֲבָרָתוֹ הֲבָרָתָהּ |
- לשון חז"ל רק בנסמך לקול: קול עמום, הד.
- ”התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ג, משנה ז)
- ”מיקירי ירושלים לא היו ישנין כל הלילה, כדי שישמע כהן גדול קול הברה, ולא תהא שינה חוטפתו“ (בבלי, מסכת יומא – דף יט, עמוד ב)
- תצלנה שתי אזניו: ר"ל שמרוב התרועה וההפעלות שיקרה לו מזאת השמועה הרעה ידמה לו שיהי' קול הברה באזניו רלב"ג מלכים ב פרק כא
- ריאה שיש לה קול הברה בשעה שנופחין אותה, בקיץ מניחין אותה בספל מים קרים ובחורף במים חמין ונופחין בה פסיקתא זוטרתא פרשת שמיני דף ל עמוד ב
- בהשאלה: שמועה לא ודאית.
- ”לא ששמעו קול הברה, אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים פלונית מתקדשת היום“ (בבלי, מסכת גיטין – דף פט, עמוד א)
- ”רבי ינאי היה יושב ודורש בפתח עירו, ראה נחש מרתיע ובא.. מיד נפלה הברה בעיר פלוני, בן פלוני נשכו נחש ומת“ (בראשית רבה, פרשה י, סימן ז)
- לשון ימי הביניים צליל בסיסי בדיבור ללא משמעות מורכבת.
- ועל אלו הד' אית ד' אותיות הנזכרים לעילא והם מתעלין על אלו ד' גופים שהזכרנו ונקראים נקודות. כי בהברת י' אי. ובהברה ה' אה. ובהברת ו' או. ובהברת ה' אה זוהר חדש מגילת רות דף מא ע"ב
- וימש: כמו ויאמש יש לנו תיבות הרבה חסרות אל"ף לפי שאין הברת האל"ף נכרת כל כך אין הכתוב מקפיד על חסרונה רש"י שמות פרק י
- בסיס ההגייה שבמרכזו תנועה והיא מוקפת עיצורים.
- [עממי] בצירופים שונים: צורת ביטוי והגיית עיצורי השפה.
- הוא מתפלל בהברה תימנית.
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל מארמית הברה-קול.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: sillaba
- אנגלית: syllable
- גרמנית: Silbe
- הודית: अक्षर (תעתיק: akṣar)
- יוונית: συλλαβή (תעתיק: syllaví)
- יפנית: 音節 (תעתיק: onsetsu)
- לטינית: syllaba
- נורווגית: staving
- סנסקירית: अक्षर (תעתיק: akṣara)
- ספרדית: sílaba
- ערבית: مقطع (תעתיק: מַקְטַע)
- פולנית: sylaba, zgłoska
- פורטוגלית: sílaba
- פרסית: هجا (תעתיק: הִגָ'א)
- צרפתית: syllabe
- קוריאנית: 음절 (תעתיק: eumjeol)
- רוסית: слог (תעתיק: slog)
- שוודית: stavelse
קישורים חיצונייים
עריכה ערך בוויקיפדיה: הברה |
הִבְרָה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הברה |
| שורש וגזרה | ב־ר־י/ה |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא סיפק מזון; האכיל לאדם בחולשתו רעב או עייף. בפרט: הכין סעודה ראשונה לאבל אחר קבורת קרובו.
- ”וַיָּבֹא כָל הָעָם לְהַבְרוֹת אֶת דָּוִד לֶחֶם בְּעוֹד הַיּוֹם “ (שמואל ב׳ ג, פסוק לה)
- ” וְאָמַרְתָּ אֵלָיו תָּבֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי וְתַבְרֵנִי לֶחֶם וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת הַבִּרְיָה“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ה)
- ”והולך להברות את אחרים ואחרים באין אצלו להברותו“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק ד, הלכה א)
- לשון חז"ל חיזק גוף חלש. דאג לבריאותו.
- ”מחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו בין להברותו“ (בבלי, מסכת יומא – דף פד, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעמיים במקרא. בבניין נפעל גם פעם אחת ”ואברה מידך“ (שמואל ב׳ יג, פסוק י) ובקל באל"ף ”ברא אתם לחם“ (שמואל ב׳ יב, פסוק יז)
- על פי חז"ל[1] הכתיב הוא "לְהַכְרוֹתוֹ" (והקרי- לְהַבְרוֹתוֹ") חז"ל לשורש כ־ר־ה לשון סעודה כרה.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- הבריא(2)