מָקוֹר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקור
הגייה* makor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ו־ר א
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מְקוֹרוֹת; מָקוֹר־, ר׳ מְקוֹרוֹת־
  1. לשון המקרא מוצא, הפתח או המקום שמשהו יוצא או נובע ממנו.
    • ”וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.“ (ויקרא יב, פסוק ז)
    • ”מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה“ (ירמיהו ח, פסוק כג)
    • ”אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם.“ (ירמיהו ב, פסוק יג)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה.“ (זכריה יג, פסוק א)
    • ”מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע.“ (משלי כה, פסוק כו)
    • ”בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יְהוָה מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל.“ (תהלים סח, פסוק כז)
    • רוב המילים שבשפה העברית מקורן בתנ"ך.
  2. לשון ימי הביניים בהשאלה מן (1): [דקדוק] צורת הפועל אשר מורה על פועל כאשר הוא ללא זמן, גוף, מספר ומין.
    • המקור הפרוד של הפועל שָמַע הוא שָמוֹעַ.

מקור

עריכה
  • במקרא, מקור (מים) = מעיין,[1] כמו ”אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת“ (ירמיהו ב, פסוק יג), מן שורש ק-ו-ר 'חפר' (מים באדמה), קרוב אל נ-ק-ר (ניקר) ואל כ-ר-ה (כָּרָה, לשון מכרה),[2] שגם מופיע: ”אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים“ (מלכים ב׳ יט, פסוק כד). מהביטוי "מקור מים" (מקום שממנו נובעים מים) התפתח המשמע מוצא: המקום שממנו נובע דבר. אותו רעיון בשפות אחרות: אנגלית\צרפתית source, משמע בסיסי מעיין מים ומשם מוצא\מקור.
  • משם משמע (2) בדקדוק: 'הצורה המקורית'.
  • מצוי בצורה היחידאית "קיר" - כְּהָקִיר בור (בַּיִר) מֵימֶיהָ, כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ; חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל-פָּנַי, תָּמִיד--חֳלִי וּמַכָּה“ (ירמיהו ו, פסוק ז)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   מוצא, פתח
   צורת המקור בדקדוק

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מקור

מַקּוֹר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקור
הגייה* makor
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ק־ר
דרך תצורה משקל מַקְטוֹל
נטיות ר׳ מַקּוֹרִים; מַקּוֹר־, ר׳ מַקּוֹרֵי־
 
איור המציג עופות עם מקורים שונים ותפקידיהם
  1. לשון חז"ל לסתות העוף העשויות חומר קרני קשה.
    • ”אֲרִי טָרַף טֶרֶף וְעָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ, אָמַר: כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹצִיאוֹ אֶתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ. בָּא קוֹרֵא מִצְרִי שֶׁמַּקּוֹרוֹ אָרֹךְ, נָתַן מַקּוֹרוֹ וְהוֹצִיאוֹ. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי. אָמַר לוֹ: לֵךְ וֶהֱיֵה מִשְׁתַּבֵּחַ וְאוֹמֵר: נִכְנַסְתִּי לְלֹעַ הָאֲרִי בְּשָׁלוֹם וְיָצָאתִי בְּשָׁלוֹם.“ (בראשית רבה, פרשה סד, סימן י)
  2. לשון חז"ל כלי בעל חוד דמוי מקור.
    • מקור - קורנס חד שמנקרים בו הרחים. ועל שם שמנקרים בו קרוי מקור. (רבי עובדיה מברטנורא למסכת כלים כט ו).

מקור

עריכה
  • לשון חז"ל מִן נִקֵּר, מקבילה דומה גם בארמית: מַקּוֹרָא.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
   איבר בעוף
  • איטלקית: becco‏‏‏‏
  • אירית: gob‏‏‏‏
  • אלבנית: sqep‏, çukë‏‏‏‏
  • אנגלית: beak‏‏‏‏
  • אספרנטו: beko‏‏‏‏
  • בוסנית: kljun‏‏‏‏
  • גרמנית: Schnabel‏‏‏‏
  • דנית: næb‏‏‏‏
  • הולנדית: snavel‏‏‏‏
  • הונגרית: csőr‏‏‏‏
  • הינדית: चोंच‏‏‏‏
  • יפנית: くちばし‏, ‏‏‏‏
  • כורדית: ده‌ندوک‏‏‏‏
  • ליטאית: snapas‏‏‏‏
  • נורבגית: nebb‏‏‏‏
  • סינית: ‏‏‏‏
  • סלובנית: kljun‏‏‏‏
  • סלובקית: zobák‏‏‏‏
  • ספרדית: pico‏‏‏‏
  • סרבית: кљун‏, kljun‏‏‏‏
  • פולנית: dziób‏‏‏‏
  • פורטוגלית: bico‏‏‏‏
  • פינית: nokka‏‏‏‏
  • צ'כית: zobák‏‏‏‏
  • צרפתית: bec‏‏‏‏
  • קטלנית: bec‏‏‏‏
  • קרואטית: kljun‏‏‏‏
  • רומנית: cioc‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מקור