יש להוסיף לדף זה את הערך: קֹר.

קַר (גם: קָרַר)

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאקר
שורש וגזרהק־ר־ר, גזרת הכפולים
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הָיָה חֲסַר חֹם.
    • ”אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים וְאַחְרִב בְּכַף-פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר.“ (מלכים ב׳ יט, פסוק כד)
    • ”..כְּמֵי מַעְיָן קָרוּ בְּקֹר לִבִּי“ (יש אח לרחוק, מאת שמואל הנגיד, לפני שנת 1056, באתר מאגרים)
    • "וְיִשְׁמֹר מִלִּשְׁתּוֹת מַשְׁקִים קָרִים בְּטֶרֶם יֵקַר גּוּפוֹ מְעַט" משה סטודנצקי, "אורחות חיים", עמ' 199

גיזרון

עריכה
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל: ארמית – קְרַר, וערבית قَرّ (קַרּ).

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

ראו גם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאקר
הגייה*kar
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשק־ר־ר
דרך תצורהמשקל קָטֵל
נטיותר׳ קָרִים; נ׳ קָרָה, נ"ר קָרוֹת; קַר־, ר׳ קָרֵי־; נ׳ קָרַת־; נ"ר קָרוֹת־
כוס מים קרים
  1. בעל טמפרטורה נמוכה באופן יחסי, בייחוד בהשוואה לחום גוף האדם.
    • ”הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי, שֶׁלֶג לְבָנוֹן: אִם-יִנָּתְשׁוּ, מַיִם זָרִים קָרִים – נוֹזְלִים.“ (ירמיהו יח, פסוק יד)
    • ”מַיִם קָרִים, עַל-נֶפֶשׁ עֲיֵפָה; וּשְׁמוּעָה טוֹבָה, מֵאֶרֶץ מֶרְחָק.“ (משלי כה, פסוק כה)
    • "ברוב הבריחות ופרצי הזעם / אני זוכר משב רוח קרה / ברוב הרוחות וסופות הגשם / בסוף היום חזרה חזרה" (רוב השעות, מאת עידן רייכל)
  2. מבטא קהות או ריחוק רגשי.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה