התחמם מאוד, עד כי הוא מסוגל לשרוף .
בהשאלה: התלהב ורץ.
”נַפְשִׁי, בְּתוֹךְ לְבָאִם – אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים ; בְּנֵי-אָדָם – שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים, וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה.“ (תהלים נז , פסוק ה )
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא ליהט
שורש וגזרה ל־ה־ט
בניין פִּעֵל
לשון המקרא ( יש לשכתב פירוש זה ): להבת אש שאכלה חומר.
”כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים.“ (דברים לב , פסוק כב ) ”וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר-בּוֹ וְלֹא-יָשִׂים עַל-לֵב.“ (ישעיהו מב , פסוק כה ) ”כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא-יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף.“ (מלאכי ג , פסוק יט ) ”אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו.“ (תהלים צז , פסוק ג ) ”נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא.“ (איוב מא , פסוק יג )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא להט
הגייה * la hat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ה־ט
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ לַהֲטִים
[פיזיקה טמפרטורה גבוהה של גוף מביאה אותו לפלוט קרינה בתחום הנראה (אור ) וקרינה תת־אדומה .
”וַיְגָרֶשׁ אֶת-הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.“ (בראשית ג , פסוק כד ) בהשאלה: רגש חזק (לרוב, שמחה או כעס ) המתאפיין בהתנהגות פעלתנית וחדורת מוטיבציה .
לשון המקרא קסמים .
”וַיִּקְרָא גַּם-פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן.“ (שמות ז , פסוק יא )
המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא: בפסוקים לעיל רוב הפרשים קושרים ביניהם בדרך זו או אחרת. 3. לדעת רש"י משורש ל־ו־ט, אחיזת העיניים היא הסתרה, ואכן המילה מופיעה 3 פעמים גם ללא ה"א ”בְּלָטֵיהֶם “ (שמות ח , פסוקים ג –יד ) . לדעת אחרים לשון הנצנוץ כמראה האש הנעה במהירות. מן הפועל לָהַט .
ערך בוויקיפדיה:
להט
להטים , באתר האקדמיה ללשון העברית , 14 במרס 2021
