| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
לט
|
| הגייה* |
lat
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ל־ו־ט
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ לָטִים; לַט־, לָטֵי־
|
- לשון המקרא דבר סתר
- ”וַיַּעֲשׂוּ־כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם; וַיֶּחֱזַק לֵב־פַּרְעֹה וְלֹא־שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה.“ (שמות ז, פסוק כב)
- מן ל-ו-ט, לָט - עטף, כיסה, הסתיר.
- כיסה, הסתיר.
- ”וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ – וַיֵּצֵא, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה; וְהִנֵּה אֵלָיו, קוֹל – וַיֹּאמֶר, מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?“ (מלכים א׳ יט, פסוק יג)
- פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
לוט
|
| הגייה* |
lot
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ל־ט־ט
|
| דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא מין שרף ריחני או צמח בושם הנזכר במקרא.
- ”...וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה.“ (בראשית לז, פסוק כה)
- ”...קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.“ (בראשית מג, פסוק יא)
- קרוב אל לֹטֶם; אכדית: לָדִנֻ - לוטם; במקורות השומרונים לוט הוא לוטם.[דרוש מקור]
