לוט
לערך העוסק במין בושם; ראו לֹט.
לוּט
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לוט |
הגייה* | lut |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ל־ו־ט |
דרך תצורה | |
נטיות | נ׳ לוּטָה, ר׳ לוּטִים, נ"ר לוּטוֹת |
- מכוסה, מוסתר.
- ”חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד.“ (שמואל א׳ כא, פסוק י)
גיזרון
עריכה- מן לָט. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: shrouded
מידע נוסף
עריכה- טעות נפוצה היא להגות לוֹט (בתנועת חולם) במקום הצורה הנכונה לוּט (בתנועת שורוק).
ראו גם
עריכהלוֹט
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לוט |
הגייה* | lot |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־ו־ט |
דרך תצורה | משקל קוֹל |
נטיות |
- חפץ שעשוי לכסות.
- ”וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם“ (ישעיהו כה, פסוק ז)
- ”אֶת הַיְּקוּם פִּתְאוֹם לְפֶתַע, / עַרְפִלִּים הֵלִיטוּ לוֹט / תְּכֹל מֶרְחַב גָּזְלוּ מִמֶּנִּי / שְׁתֵּי עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת“ (שִׁירַת הַנּוֹדֵד, מאת אהרון אשמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- בן אחי אברהם, היה לתושב סדום ואבי עמון ומואב.
- ”אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד-סְדֹם.“ (בראשית יג, פסוק יב)
- ”וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל-תְּצֻרֵם וְאַל-תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא-אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי-לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה.“ (דברים ב, פסוק יט)
- ”גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה“ (תהלים פג, פסוק ט)
גיזרון
עריכה- בתור שם עצם המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהאחי אברהם
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: לוט |