עלטה

עֲלָטָה

לשון המקרא [מליצה] השעה בה השמש נמצאת מתחת לקו האופק, אחרי השקיעה.
- ”וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.“ (בראשית טו, פסוק יז)
- ”...הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי־לִי בַקִּיר בְּיָד בָּעֲלָטָה הוֹצֵאתִי...“ (יחזקאל יב, פסוק ז)
- ”הֲסָר מֵעֲלֵיהֶם הֶעָנָן הַכָּבֵד / הַפֹּרֵשׂ עֲלָטָה, צַלְמָוֶת? / זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, עַל-אֶרֶץ בָּה מָצְאוּ / אֲבוֹתַי הַחַיִּים, הַמָּוֶת!“ (אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: חושך

ציטוטים בוויקיציטוט: חושך