דמדומים
דִּמְדּוּמִים
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דימדומים |
| הגייה* | dimdumim |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר רבוי |
| שורש | ד־מ־ד־ם |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | |
- הזמן ביום שבו השמש נמצאת מעבר לאופק, אחרי השקיעה או לפני הזריחה.
- ישיבה שקטה בעת הדימדומים משקיטה את הנפש ומעוררת השראה.
- בהשאלה: דבר המצוי בערפל או מעין "מסך עשן" ולכן אינו מוגדר בבירור
- רק דמדומי מחשבה ורעיון על עבודה, וכיבוש-עבודה, וחיי עבודה וארץ־ישראל עברית, רחפו בחלל עולמו
גיזרון
עריכה- מצוי כפועל בלשון חז"ל: ”מצוה להתפלל עם דמדומי חמה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף כט, עמוד ב)
- בלשונם של בני האוסה (קבוצה אתנית) מצויות התיבות שהגייתן: דַמַ, דמי בהוראת: ערבב, בלבל בסורית דַּמדּמַנָא בהוראת:אפל,קדרות. בלשון אמהרית, טיגרנית ולשון הררי: בהגיית דמדמ ובהוראת: קַהה, ניטל חודו בתלמוד מופיעה התיבה: "מדומדם" שהוראתה: מי שחושיו קהו שאינו חש.
- ניתן להיווכח כי מן המזרח הגיע שם הקליע: דום-דום (dumdum) בהוראת קליע שניטל חודו בפגיעתו, איתם ירה האקדוחן האנגלי בהכניעו את ילידיה הפראיים של יבשת אסיה. שמה של העיר בהודו בה יוצר הדםדם: דמדמ (दम दम) [1]
ראו גם
עריכהפרשנים מפרשים
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: twilight
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: דמדומים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דמדומים |
- ↑ קספר לויאס - טיולים בשדה הלשון לשונינו ג' סיון תרצ"ב
- ↑ גם בבוקר. וראו תוספות גיטין ח ד"ה השכם. ובפני יהושוע שם תמה על פשיטותם. אמנם אינו ענין לשוני