לוּט בַּעֲרָפֶל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לוט בערפל
הגייה* lut ba'arafel
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות נ׳ לוּטָה; ר׳ לוּטִים, לוּטוֹת
  1. עברית חדשה לא ברור, מעורפל; נסתר, לא גלוי.

מקור

עריכה
  • מן לוּט, "מכוסה", "עטוף", בלשון המקרא. ”חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד“ (שמואל א׳ כא, פסוק י)

ניגודים

עריכה

ראו גם

עריכה