נכאת

לערך העוסק בנכות; ראו בצירוף בית נכות.

נְכֹאת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	nechot
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא, (משמעות משוערת) מין של בושם.

   • ”וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים“ (בראשית מג, פסוק יא).

גיזרון

• המילה מופיעה אך פעמיים במקרא, בספר בראשית: בפסוק המוזכר לעיל, ובבראשית לז, פסוק כה, בשני המקרים בצמידות לצרי ולוט.
• רוב הביאורים בדברי חז"ל מקשרים את הנכאת עם דבש, כאשר בדרך כלל הכוונה למצב צבירה או מצב עיבוד כלשהו שהדבש מוצע בו (למשל, שעוות הדבש).

מידע נוסף

• תרגום אונקלוס לפסוק מתרגם את נכאת כשעווה. רס"ג זיהה אותו עם החרוב, וכן דעת החכם הקראי לוי בן יפת הלוי. ישנם גם פרושים אחרים.
• אין זהות בין נכאת למילה נְכוֹת. לכן הכתיב "בית נכאת" הוא שגוי, ויש לכתוב "בית נכות".