בָּעַר

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאבער
שורש וגזרהב־ע־ר
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. שהאש שלטה בו, היה למאכולת אש.
    • ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה.“ (שמות ג, פסוק ג)
    • ”וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה כִּי-בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְהֹוָה.“ (במדבר יא, פסוק ג)
    • ”מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ.“ (שמואל א׳ כב, פסוק יג)
    • ”...הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ.“ (ישעיהו ל, פסוק לג)
    • ”כִּי-קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם כָּל-הַלַּיְלָה יָשֵׁן אֹפֵהֶם בֹּקֶר הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה.“ (הושע ז, פסוק ו)
  2. [סלנג] היה לעניין חשוב מאוד, לחוץ ודחוף.
    • לֹא בָּעַר לִי לְהַקְשִׁיב לַתָּכְנִית "מַה בּוֹעֵר?" בְּהַגָּשַׁת רָזִי בַּרְקַאי.

גזרון

עריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: burn‏‏‏‏

בִּעֵר

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאביער
שורש וגזרהב־ע־ר
בנייןפִּעֵל
  1. הדליק באש
    • ”לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.“ (שמות לה, פסוק ג)
    • ”וְהָאֵשׁ עַל הַמִזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר...“ (ויקרא ו, פסוק ה)
    • ”...וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית-יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד-תֻּמּוֹ.“ (מלכים א׳ יד, פסוק י)
    • ”הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת-הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק...“ (ירמיהו ז, פסוק יט)
    • ”וְרָאוּ כָּל-בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה בִּעַרְתִּיהָ לֹא תִּכְבֶּה.“ (יחזקאל כא, פסוק ד)
    • ”וְאֶת-הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר.“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק כ)
  2. לשון המקרא רעה
    • ”כִּי יַבְעֶר-אִישׁ שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם.“ (שמות כב, פסוק ד)
    • ”יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם-זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם.“ (ישעיהו ג, פסוק יד)
  3. בהשאלה מן (1): כילה סילק והשמיד.
    • ”יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה-בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל-הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.“ (דברים יז, פסוק ז)
    • ”...וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית-יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד-תֻּמּוֹ.“ (מלכים א׳ יד, פסוק י)
    • ”וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו בִּעֵר מִן הָאָרֶץ.“ (מלכים א׳ כב, פסוק מז)

גיזרון

עריכה
  • הגדרה (2) מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. היא נגזרת מהמילה בְּעִיר.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

בַּעַר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאבער
הגייה*baar
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשב־ע־ר
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ בֹּעֲרִים
  1. לשון המקרא שאינו יודע דבר, שלא קנה חכמה ודעת.
    • ”וַאֲנִי-בַעַר וְלֹא אֵדָע; בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ.“ (תהלים עג, פסוק כב)
    • ”בּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם; וּכְסִילִים מָתַי תַּשְֹכִּילוּ.“ (תהלים צד, פסוק ח)
    • ”אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת; וְשׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר.“ (משלי יב, פסוק א)
    • ”כִּי־בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ; וְלֹא־בִינַת אָדָם לִי.“ (משלי ל, פסוק ב)

גיזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה