אנאלפבית

אַנְאַלְפַבֵּית

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אנאלפבית
הגייה^*	analfabet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	הלחם בסיסים
נטיות	ר׳ אַנְאַלְפָבֵּיתִים, נ׳ אַנְאַלְפָבֵּיתִית, נ״ר אַנְאַלְפָבֵּיתִיוֹת

אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קרוא וכתוב.
- ”הוא היה האיכר פ‘, יהודי טוב וחרוץ – אם כי גם הוא העביד ערבים – אבל אנאלפבית, שאינו יודע לחתום את שמו בשום שפה.“ (מחנך ודרכו, מאת זאב כרמי, בפרויקט בן יהודה)
[סלנג] לא חכם.
- ”טכנית אינו אנאלפבית, שהרי את שטחם הכולל של הקירות והתקרות, את מספר הדלתות והחלונות ותרגום כל אלה בכסף, וכך גם את גובה המקדמה ל“חומרים” ולמסמוּר העִסקה, חישב בזריזות. אך מאותן הערות אגב שכבר הזכרתי, היה ברור שספרים אינם נושרים מחיקו“ (לב שפוך, מאת חנוך ברטוב, בפרויקט בן יהודה)

הלחם: מבסיס אלפבית, והתחילית מיוונית: -an-) ἀν) לשלילה. גם: אָן אַלְפָא-בֵּית.

ערך בוויקיפדיה: אנאלפביתיות