פתיחת התפריט הראשי

אוּנְקָל וגם אֻנְקָלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אנקול
הגייה* unkkal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ אוּנְקָלִים; אוּנְקַל־, אוּנְקְלֵי־
  1. לשון חז"ל וו, קרס, מסמר מעוקם לתלות עליו דבר מה.
    • "כֵּיצַד תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין? אֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִים בַּכְּתָלִים וּבָעַמּוּדִים שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין." (משנה פסחים ה ט)
    • אונקלין של כתפין, טהורה. ושל רוכלים, טמאה.“ (משנה, מסכת כליםפרק יב, משנה ב)

גזרוןעריכה

  • מיוונית: ankyle) ἀγκύλη), באותה משמעות.[1]

פרשנים מפרשיםעריכה

  • ר' עובדיה מברטנורא על פסחים ה ט: אונקליות - מסמרים שראשיהן כפופים למעלה:
  • ר' עובדיה מברטנורא על כלים יב ב: אונקלי של כתפין - עץ ארוך כעין מוט שהכתף מניח על כתפו ותולה בו שני שקים אחד לפניו ואחד מאחריו בשני אונקליות של ברזל התחובות במוט על שני קצותיו:

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: וו
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנקל

סימוכיןעריכה

  1. נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית, תשע"ג.