ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
ריתק
שורש וגזרה
ר־ת־ק
בניין
פִּעֵל
הצמיד וקשר אל המקום, מנע תזוזה באופנים שונים.
המאבטח הבריון תפס את הפושטק בזרועותיו החסונות וריתקו אל הקרקע.
חיילי הגדוד שבחיפוי ירו אש אל הוואדי על מנת לרתק את היורים ולמנוע מהם להסתער לעבר המחלצים.
בהשאלה: משך תשומת לב באופן מיוחד.
סבא היה מרתק אותנו בסיפוריו על תקופת לימודיו בישיבה.
במקורות מופיע פעם אחת הפועל רִתֵּק ובגרסאות מסויימות רָתַק במשמעות שונה במקצת - חיבר בצורה רופפת מעט ”תוקעו טמא, רותקו טהור“ (תוספתא, מסכת זבים – פרק ד, הלכה א )
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
רותק
שורש וגזרה
ר־ת־ק
בניין
פֻּעַל
נקשר נמנעה תנועתו.
”לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְעַל נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל וְכָל גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים“ (נחום ג , פסוק י )
הציבור רותק במשך שבועות למקלטים עד שוך הקרבות.
הנער השובב רותק על ידי מורתו למשך כל הפעילות ושהה לבדו בחדר ההתעמלות.
בהשאלה: נמשכה תשומת לבו באופן מיוחד.
בני התשחורת רותקו להרצאה והקשיבו בפיות פעורים עד תומה.
המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
רתק
הגייה *
re tek
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ר־ת־ק
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
עברית חדשה בצירופים שונים: מה שמפעיל כוח ומונע תזוזה חופשית.
מפקד הפעולה שגה בכך שלא הציב כוח רתק על הגבעה השולטת.
על פי הפועל המקראי רֻתַּק
עברית חדשה (ימאות ) קשר כלי שיט בחבלים לזָקֵף ברציף או במזח , למצוף רתיקה , לכלונס רתיקה או לנקודה בחוף.
"אני יודעת לרתק יאכטה בצורה מושלמת. זה חלק ממני. בכל פעם שאני נכנסת לעגינה, כל העיניים מופנות אלי בציפייה שאדפוק את הרציף. אבל בחיים לא עשיתי את זה." "כחול" - מגזין השיט והספורט הימי )
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013 (במילון זה גם: רִתֵּק, ריתק ).