נמלה

נְמָלָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נמלה
הגייה^*	nemala
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־מ־ל
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ נְמָלִים ; נְמָלַת־, ר׳ נִמְלֵי־ או נְמָלוֹת־

נמלה

פרט ממשפחת חרקים המשתייכת לסדרת הדבוראים. היא חיה בקנים עשויים מחילות אשר נחפרים לרוב באדמה או בעצים. בכל קן ישנם חיילות, פועלות, זכרים ומלכה מטילת ביצים. הן נוהגות לאגור מזון לחורף וביכולתן להרים משאות כבדים ממשקל גופן, ועל כן הן משמשות סמל לחריצות.
- ”לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.“ (משלי ו, פסוקים ו–ח)
- ”הַנְּמָלִים עַם לֹא-עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם“ (משלי ל, פסוק כה)
- ”אבל לעבוד עבודה שתקנית ותדירית, בסבלנות ובחריצות של נמלים, מבלי לבקש גדולות ולהרעים נפלאות, – לעבודה כזו לא זכינו שימָצאו בקרבנו אנשים הגונים באמת“ (שאלות ארץ-ישראל, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
- ”רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי / צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה / גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ / רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה“ (רַק עַל עַצְמִי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל מספר משלי. מילה שמית קדומה. מקבילות למילה זו נמצאות באכדית: namlu או namālu או lamattu, בארמית נוצרית: ܢܡܠܐ (נְמָלָא), בערבית: نَمْل (נַמְל) . במכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה המילה בצורת 'נַמַלֻ' na-am-lu , צטוט:"כאשר נמלים נמחצות, הן אינן מקבלות את הדבר אלא נושכות את יד האיש אשר מחצן" ^[1]
אטימולוגיה עממית^[^{דרוש מקור]} גורסת כי נגזרה מן מל כיון שמָלָה-(קוטמת קצה) את הזרעים שאוספת על מנת שלא ינבטו.