משיט

מֵשִׁיט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משיט
הגייה^*	meshit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ-ו-ט
דרך תצורה
נטיות	ר׳ מְשִׁיטִים; מֵשִׁיט־, ר׳ מְשִׁיטֵי־

עברית חדשה אדם המוסמך להשיט כלי שיט קטן, כגון אופנוע ים, סירת מנוע, מפרשית, ספינה או יכטה.
- "משיט – אדם המשיט כלי שיט קטן או האחראי על מכונותיו, הטעון רישוי לפי תקנות אלה." (תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח-1998)
- "יאכטות היו בעבר נחלתם של מיליונרים, אך בשנים האחרונות גם בני המעמד הבינוי מגלים עניין בתחום. [...] בשנה החולפת 625 קיבלו רשיון משיט ספינה." (Y-net,‏ 8.2.2017)
בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות: דרגת קצונה המקבילה לדרגת סגן בחילות היבשה.
- ”נקבעו הדרגות בחיל הים הישראלי: [...] משיט (המקביל לדרגת סגן בצבא), סגן חובל, חובל, חובל ראשון, רב חובל וסגן קברניט.“ ("הבֹקר", 22 בנובמבר 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)