ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אבוי
|
הגייה* |
avoy
|
חלק דיבר |
מילת קריאה
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ב־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קְטוֹל
|
נטיות |
|
- נאמר להבעת צער רב ותדהמה.
- ”לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מדונים (מִדְיָנִים). לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם; לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם.“ (משלי כג, פסוק כט)
- מופיעה במקרא, מילה יחידאית. קרובה במשמעותה ובצורתה לפועל בערבית أَبَى (הגייה: אַבַּא) במשמעות של דחה, סירב.[דרוש מקור]
- יתכן מפרסית תיכונה, כמוספית בהגיית אֲבֶּה- بی- לציון דבר מופחת או מוחסר. דוגמת - בּי-סֵתֲרֶא بیستاره בהוראת חסר-כוכבים (לנווט).[דרוש מקור]