נוֹרָא

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא נורא
שורש וגזרה י־ר־א, גזרת נפ"יו וגזרת נל"א
בניין נִפְעַל
  1. גרם לפחד ולמורא.
    • ”'נוֹרָא יְהוָה עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ“ (צפניה ב, פסוק יא)
    • ”כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה-- לְמַעַן, תִּוָּרֵא (תהלים קל, פסוק ד)

גזרון

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

ראה גם

עריכה

תרגום

עריכה


השורש ירא

השורש י־ר־א הוא שורש מורכב המשתייך לגזרת נל"א ולגזרת נפ"יו וניטה הוא במשקל "פָּעֵל".

נטיות הפעלים

עריכה
י־ר־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרֵא יָרֵא יִירָא יְרָא לִירֹא אוֹ לְיִרְאָה
נִפְעַל נוֹרָא נוֹרָא יִוָּרֵא הִוָּרֵא לְהִוָּרֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יֵרֵא מְיָרֵא יְיָרֵא יָרֵא לְיָרֵא
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיָרֵא מִתְיָרֵא יִתְיָרֵא הִתְיָרֵא לְהִתְיָרֵא

הערה

עריכה
  • בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר יהושוע. ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושוע כב, פסוק כה).

נוֹרָא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נורא
הגייה* nora
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ר־א
דרך תצורה משקל נִקְטָל
נטיות נ׳ נוֹרָאָה, ר׳ נוֹרָאִים, נ"ר נוֹרָאוֹת
  1. מפחיד, מאיים.
    • ”וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם“ (בראשית כח, פסוק יז).
    • ”אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי, וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד“ (שופטים יג, פסוק ו)
    • ”כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וּשְׁמִי, נוֹרָא בַגּוֹיִם“ (מלאכי א, פסוק יד)
  2. [עממי] גרוע מאוד.
    • היה ממש נורא אתמול במסיבה.
  3. [עממי, תואר־הפועל] מאוד.
    • "כָּכָה סְתָּם נֶחְמָד נוֹרָא לְשַׂחֵק הֵנְדְזַאפּ; / הַאֶקְדָּחִים טְעוּנִים, שֶׁקֶט, מְסֻכָּן!" (כָּכָה סְתָם , מאת ע' הלל)
    • "אִשָּׁה אַחַת גָּרָה בְּתוֹךְ אֲבַטִּיחַ גָּדוֹל נוֹרָא / הָיוּ לָהּ שְׁנֵי שְׁרַפְרַפִּים וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה" (אישה באבטיח , מאת נורית זרחי)
    • היה נורא כיף אתמול.

גיזרון

עריכה
  • ככל הנראה, מעתק מן הפועל "נורא": מן השורש ירא ראו גם אָיוֹם.
המילה כמעט שחדלה לשמש כתואר היומיומית, והפכה בעיקר לשמש כתואר הפועל - כמה שמכונה "מגביר". למעשה, המילה נורא היום היא בלשון העממית זהה למילה מאוד. משהו יכול להיות נורא נחמד או נורא עצוב, ובתור מגביר ברור שהמילה נייטרלית - לא חיובית ולא שלילית.
תהליך דומה במילה האנגלית awful שמקורה[1] במילה יראה או כבוד, ובשפת הדיבור מתארת משהו גרוע בעיקר או להגביר תואר חיובי.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
δεινός‏‏‏‏ (תעתיק: deinós)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה