נפלא

נִפְלָא

(יש לשכתב פירוש זה): נעלם מן הדעת או מן היכולת.
- ”כי יפלא ממך דבר למשפט“ (דברים יז, פסוק ח)
- ”צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים“ (שמואל ב׳ א, פסוק כו)
- ”וַיֵּצֶר לְאַמְנוֹן לְהִתְחַלּוֹת בַּעֲבוּר תָּמָר אֲחֹתוֹ כִּי בְתוּלָה הִיא וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵי אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת לָהּ מְאוּמָה“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ב)
- ”אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר“ (ירמיהו לב, פסוק יז)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נפלא
הגייה^*	nifla
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	פ־ל־א
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	ר׳ נִפְלָאִים; נ׳ נִפְלָאָה או נִפְלֵאת, נ"ר נִפְלָאוֹת

לשון המקרא בהשאלה מן (2): נֶהֱדָר, מְשֻׁבָּח, מַדְהִים, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַפֶּלֶא.
”נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ; וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד“ (תהלים קלט, פסוק יד)

"יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ, / יֵשׁ מַשֶּׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזּׂאת." (זוהי יפו, מאת יוסי גמזו)
לשון המקרא סתום וקשה להבנה.
”כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם; לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא.“ (דברים ל, פסוק יא)

”לָכֵן הִגַּדְתִּי, וְלֹא אָבִין; נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, וְלֹא אֵדָע.“ (איוב מב, פסוק ג)