נִפְלָא

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה פ־ל־א
בניין נִפְעַל
  1. (יש לשכתב פירוש זה): נעלם מן הדעת או מן היכולת.
    • ”כי יפלא ממך דבר למשפט“ (דברים יז, פסוק ח)
    • ”צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים“ (שמואל ב׳ א, פסוק כו')
    • ”וַיֵּצֶר לְאַמְנוֹן לְהִתְחַלּוֹת בַּעֲבוּר תָּמָר אֲחֹתוֹ כִּי בְתוּלָה הִיא וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵי אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת לָהּ מְאוּמָה“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ב)
    • ”אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר“ (ירמיהו לב, פסוק יז)

גיזרון

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

נִפְלָא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נפלא
הגייה* nifla
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש פ־ל־א
דרך תצורה משקל נִקְטָל
נטיות ר׳ נִפְלָאִים; נ׳ נִפְלָאָה או נִפְלֵאת, נ"ר נִפְלָאוֹת
  1. לשון המקרא בהשאלה מן (2): נֶהֱדָר, מְשֻׁבָּח, מַדְהִים, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַפֶּלֶא.
    • נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ; וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד“ (תהלים קלט, פסוק יד)
    • "יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מוּזָר וְלֹא יָדוּעַ, / יֵשׁ מַשֶּׁהוּ נִפְלָא בָּעִיר הַזּׂאת." (זוהי יפו, מאת יוסי גמזו)
  2. לשון המקרא סתום וקשה להבנה.
    • ”כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם; לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא.“ (דברים ל, פסוק יא)
    • ”לָכֵן הִגַּדְתִּי, וְלֹא אָבִין; נִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, וְלֹא אֵדָע.“ (איוב מב, פסוק ג)

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה