מֻפְלָא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מופלא
הגייה* mufla
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש פ־ל־א
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מֻפְלָאָה או מֻפְלֶאת, ר׳ מֻפְלָאִים, נ"ר מֻפְלָאוֹת
  1. עברית חדשה המעורר השתאות והתפעלות.
  2. נשגב, מסתורי, לא מובן ויתכן שגם מסוכן.
  3. לשון חז"ל משׂרתו של הדמות הקפדנית והחריפה מבין הדיינים.

גיזרון

עריכה
  • מֻפְלָא (תוספתא, מסכת הוריותפרק א, הלכה ד) - בכתב יד ערפורט מופיעה תיבת מופלג במקום מופלא בבחינת שיבוש או קיצור של התיבה מלשון יוונית עתיקה "נומופִילַכְס" νομοφύλαξ בהוראת שופט (ביוון העתיקה), שהיה גם האפוטרופוס על כתבי החוק. כנראה שבתקופת הסנהדרין שימש המופלא כ"בעל השמועות" אדם שהיה נחשב עילוי ותפקידו להקפיד על התנהלות בתי הדין, להשגיח ולאסוף פסקי הדין מבתי דין גבוהים יותר להביאם ולשמרם בבית הדין בו הוא מועסק.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה