יָרָא גם יָרֵא א

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאירא
שורש וגזרהי־ר־א, גזרת נל"א וגזרת נפ"יו
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. חָשׁ פַּחַד.
    • ”וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ, אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם...“ (בראשית מג, פסוק כג)
    • ”סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי; וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי (תהילים קיט, פסוק קכ)
    • ”אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְהוָה וּבֵינֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְהוָה: כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ...“ (דברים ה, פסוק ה)
  2. כִּבֵּד וְהֶעֱרִיך אֶת-, צִיֵּת לְ-.
    • ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושע כב, פסוק כה).
    • ”אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם“ (ויקרא יט, פסוק ג)
    • ”אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְאֹתוֹ תִירָאוּ; וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ...“ (דברים יג, פסוק ה)
    • ”מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם, לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי כָּל הַיָּמִים...“ (דברים ה, פסוק כה)

גיזרון

עריכה
  • מן המקרא.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

ביטויים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש ירא

השורש י־ר־א הוא שורש מורכב המשתייך לגזרת נל"א ולגזרת נפ"יו וניטה הוא במשקל "פָּעֵל".

נטיות הפעלים

עריכה
י־ר־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרֵא יָרֵא יִירָא יְרָא לִירֹא אוֹ לְיִרְאָה
נִפְעַל נוֹרָא נוֹרָא יִוָּרֵא הִוָּרֵא לְהִוָּרֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יֵרֵא מְיָרֵא יְיָרֵא יָרֵא לְיָרֵא
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיָרֵא מִתְיָרֵא יִתְיָרֵא הִתְיָרֵא לְהִתְיָרֵא

הערה

עריכה
  • בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושע כב, פסוק כה).

יָרֵא ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאירא
הגייה*yare
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשי־ר־א
דרך תצורהמשקל קָטֵל
נטיותיחידה: יְרֵאָה, ר"ז: יְרֵאִים, ר"נ: יְרֵאוֹת, נ"ר: יִרְאֵי--
  1. מְפַחֵד, יָגוֹר.
    • ”וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם, וְאָמְרוּ: מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ...“ (דברים כ, פסוק ח)
  2. לשון המקרא מִי שֶׁמְּכַבֵּד וּמוֹקִיר אֶת-, נִזְהָר בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ.
    • ”וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי“ (בראשית כב, פסוק יב)

ביטויים

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש ירא

השורש י־ר־א הוא שורש מורכב המשתייך לגזרת נל"א ולגזרת נפ"יו וניטה הוא במשקל "פָּעֵל".

נטיות הפעלים

עריכה
י־ר־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרֵא יָרֵא יִירָא יְרָא לִירֹא אוֹ לְיִרְאָה
נִפְעַל נוֹרָא נוֹרָא יִוָּרֵא הִוָּרֵא לְהִוָּרֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יֵרֵא מְיָרֵא יְיָרֵא יָרֵא לְיָרֵא
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיָרֵא מִתְיָרֵא יִתְיָרֵא הִתְיָרֵא לְהִתְיָרֵא

הערה

עריכה
  • בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושע כב, פסוק כה).

יֵרֵא

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאיירא
שורש וגזרהי־ר־א, גזרת נל"א וגזרת נפ"יו
בנייןפיעל
  1. הֵסֵב יִרְאָה, גָּרַם שֶׁיִּפְחַד.
    • ”וַיִּקְרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית עַל עַם יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה, לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם-לְמַעַן יִלְכְּדוּ אֶת הָעִיר“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק יח)

גיזרון

עריכה
  • מן התנ"ך.

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש ירא

השורש י־ר־א הוא שורש מורכב המשתייך לגזרת נל"א ולגזרת נפ"יו וניטה הוא במשקל "פָּעֵל".

נטיות הפעלים

עריכה
י־ר־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרֵא יָרֵא יִירָא יְרָא לִירֹא אוֹ לְיִרְאָה
נִפְעַל נוֹרָא נוֹרָא יִוָּרֵא הִוָּרֵא לְהִוָּרֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יֵרֵא מְיָרֵא יְיָרֵא יָרֵא לְיָרֵא
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיָרֵא מִתְיָרֵא יִתְיָרֵא הִתְיָרֵא לְהִתְיָרֵא

הערה

עריכה
  • בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושע כב, פסוק כה).