ירא (שורש)
השורש י־ר־א הוא שורש מורכב המשתייך לגזרת נל"א ולגזרת נפ"יו וניטה הוא במשקל "פָּעֵל".
נטיות הפעלים
עריכהי־ר־א | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | יָרֵא | יָרֵא | יִירָא | יְרָא | לִירֹא אוֹ לְיִרְאָה |
נִפְעַל | נוֹרָא | נוֹרָא | יִוָּרֵא | הִוָּרֵא | לְהִוָּרֵא |
הִפְעִיל | |||||
הֻפְעַל | -אין- | -אין- | |||
פִּעֵל | יֵרֵא | מְיָרֵא | יְיָרֵא | יָרֵא | לְיָרֵא |
פֻּעַל | -אין- | -אין- | |||
הִתְפַּעֵל | הִתְיָרֵא | מִתְיָרֵא | יִתְיָרֵא | הִתְיָרֵא | לְהִתְיָרֵא |
הערה
עריכה- בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), ”לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר יהושוע. ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושוע כב, פסוק כה).