מקוה מים

מִקְוֵה מַיִם

לשון המקרא צֶבֶר גדול של מים על פני כדור הארץ (או על פני כל פלנטה אחרת), כגון: ים, נהר, אגם, אוקינוס וכדומה.
- ”וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב“ (בראשית א, פסוק י)
- ”...עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.“ (שמות ז, פסוק יט)
- ”אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה-מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא“ (ויקרא יא, פסוק לו)
- ”באוגוסט השנה יתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים הקונגרס הלימנולוגי (חקר מקווי מים ותנאי החיים בהם) הבין־לאומי [...].“ ("דבר", 11 בינואר 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

ערך בוויקיפדיה: גוף מים