ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אוקיינוס, אוקיאנוס
|
הגייה* |
okyanos
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
שאילה
|
נטיות |
ר׳ אוֹקְיָנוֹסִים; אוֹקְיָנוֹס־, ר׳ אוֹקְיָנוֹסֵי־
|
- לשון חז"ל כל אחד מחמשת מקווי המים המלוחים הגדולים על פני כדור הארץ המפרידים בין היבשות.
- ”אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן רַבִּי נְחֶמְיָה, הַמַּיִם הָיוּ עוֹלִים הָרִים וְיוֹרְדִים תְּהוֹמוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹקְיָנוֹס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, פסוק ח): יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ וגו', אֵיזֶה מָקוֹם יִסַּדְתָּ לָהֶם, זֶה אוֹקְיָנוֹס. דָּרַשׁ רַבִּי אַבָּהוּ אוֹקְיָנוֹס גָּבֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵימָיו הֵם שׁוֹתִים.“ (בראשית רבה, פרשה ה, סימן ג)
- האוקיינוסים מהווים שלושה רבעים משטח פני כדור הארץ.
- עם חמשת האוקיינוסים נמנים: האוקיינוס השקט, האוקיינוס האטלנטי, האוקיינוס ההודי, אוקיינוס הקרח הצפוני והאוקיינוס הדרומי.
- לשון חז"ל כינוי לים התיכון.
- "וגבול זה יהיה לכם גבול ים, שבצדדין מהן [מה הן], את רואה אותן כאלו חוט מתוח מקפלריא ועד אוקיינוס מנחל מצרים ועד אוקיינוס[...]" (ירושלמי חלה ד)
מיוונית: Okeanos) Ωκεανός); מן המיתולוגיה היוונית: שמו של הנהר האדיר המקיף את הארץ, המיוצג על ידי אֵל בעל אותו שם.
- ברטנורא על משנה ברכות ט ב: הים הגדול – ים אוקינוס שמקיף העולם.
- רש"י על יחזקאל מח א: "והיו לו פאת קדים הים" – ומניין למד רבי אליעזר אורך השורות עד ים אוקיינוס שהוא בסוף עולם.