זבח
זָבַח
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | זבח |
| שורש וגזרה | ז־ב־ח |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא המית בעל חיים והכינו לשם מאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
- ”וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.“ (בראשית לא, פסוק נד)
- ”דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.“ (שמות ח, פסוק כג)
- ”וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים כז, פסוק ז)
- ”...וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא-יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם-חָי.“ (שמואל א׳ ב, פסוק טו)
- ”וְלָאִשָּׁה עֵגֶל-מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח-קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת.“ (שמואל א׳ כח, פסוק כד)
- ”וַאֲכַלְתֶּם-חֵלֶב לְשָׂבְעָה וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן מִזִּבְחִי אֲשֶׁר-זָבַחְתִּי לָכֶם.“ (יחזקאל לט, פסוק יט)
- ”וְהָיָה כָּל-סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל-הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם...“ (זכריה יד, פסוק כא)
גזרון
עריכה- המילה משותפת למספר לשונות שמיות, בחילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ: אמורית (בתעתיק אכדי): za-ba-a-ḫa, שחזור: ḏabāḥa,[1] אוגריתית: 𐎄𐎁𐎈 (דבח),[1] ערבית ذَبَحَ (דַֿבַחַ), ארמית דְבַח.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: slaughter
זִבֵּחַ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | זיבח |
| שורש וגזרה | ז־ב־ח |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא המית בעל חיים והכינו לשם מאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
- ”וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב.“ (מלכים א׳ ח, פסוק ה)
- ”אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.“ (מלכים א׳ כב, פסוק מד)
- ”וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו וּלְכָל הַפְּסִילִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו זִבַּח אָמוֹן וַיַּעַבְדֵם.“ (דברי הימים ב׳ לג, פסוק כב)
- "מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי / לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ / תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי / וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ" (מעוז צור)
גיזרון
עריכהמן המקרא
זֶבַח
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זבח |
| הגייה* | zevakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ב־ח |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ זְבָחִים, זִבְחֵי־ |
- בשר בהמה או חיה שנשחט והוכן למאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
- ”וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.“ (בראשית לא, פסוק יד)
- ”בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד-יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.“ (ויקרא יח, פסוק ו)
- ”וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת-הָעָם כָּל-אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ-הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק יג)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ-שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת-זֶבַח הָעָם.“ (יחזקאל מו, פסוק כד)
- ”לֹא-יִסְּכוּ לַיהוָה יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ-לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל-אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ כִּי-לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבוֹא בֵּית יְהוָה.“ (הושע ט, פסוק ד)
- ”טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה-בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי-רִיב.“ (משלי יז, פסוק א)
- לשון המקרא אחד ממלכי מדין.
גיזרון
עריכה- מן המקרא
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: animal sacrifice
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: זבח |
| השורש זבח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ 1.0 1.1 Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 128