זָבַחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ז־ב־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא המית בעל חיים והכינו לשם מאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
    • וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.“ (בראשית לא, פסוק יד)
    • ”דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.“ (שמות ח, פסוק כג)
    • וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים כז, פסוק ז)
    • ”...וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא-יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם-חָי.“ (שמואל א׳ ב, פסוק טו)
    • ”וְלָאִשָּׁה עֵגֶל-מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח-קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת.“ (שמואל א׳ כח, פסוק כד)
    • ”וַאֲכַלְתֶּם-חֵלֶב לְשָׂבְעָה וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן מִזִּבְחִי אֲשֶׁר-זָבַחְתִּי לָכֶם.“ (יחזקאל לט, פסוק יט)
    • ”וְהָיָה כָּל-סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל-הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם...“ (זכריה יד, פסוק כא)

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל ערבית ذَبَحَ‎ (דַ'בַחַ), ארמית דְבַח.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • בתלמוד דרשו נוטריקון ממקום שזב (דמו) חטהו.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

זִבֵּחַעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא זיבח
שורש וגזרה ז־ב־ח
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא המית בעל חיים והכינו לשם מאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
    • ”וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא-יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב.“ (מלכים א׳ ח, פסוק ה)
    • ”אַךְ הַבָּמוֹת לֹא-סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.“ (מלכים א׳ כב, פסוק מד)
    • ”וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו וּלְכָל-הַפְּסִילִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו זִבַּח אָמוֹן וַיַּעַבְדֵם.“ (דברי הימים ב׳ לג, פסוק כב)
    • "מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי / לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ / תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי / וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ" (מעוז צור)

גיזרוןעריכה

מן המקרא

זֶבַחעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זבח
הגייה* zevach
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ב־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ זְבָחִים, זִבְחֵי־
 
הקרבת זבח הפסח
  1. בשר בהמה או חיה שנשחט והוכן למאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
    • ”וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.“ (בראשית לא, פסוק יד)
    • ”בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד-יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.“ (ויקרא יח, פסוק ו)
    • ”וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת-הָעָם כָּל-אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ-הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק יג)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ-שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת-זֶבַח הָעָם.“ (יחזקאל מו, פסוק כד)
    • ”לֹא-יִסְּכוּ לַיהוָה יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ-לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל-אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ כִּי-לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבוֹא בֵּית יְהוָה.“ (הושע ט, פסוק ד)
    • ”טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה-בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי-רִיב.“ (משלי יז, פסוק א)
  2. לשון המקרא אחד ממלכי מדין.
    • ”...וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן.“ (שופטים ח, פסוק ה)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: זבח
השורש זבח

השורש ז-ב-ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ז-ב-ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל זָבַח זוֹבֵחַ יִזְבַּח זְבַח לִזְבֹּחַ
נִפְעַל נִזְבַּח נִזְבָּח יִזָּבֵחַ הִזָּבֵחַ לְהִזָּבֵחַ
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל זִבֵּחַ מְזַבֵּחַ יְזַבֵּחַ זַבֵּחַ לְזַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-