זָבַח

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאזבח
שורש וגזרהז־ב־ח
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא המית בעל חיים והכינו לשם מאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
    • וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.“ (בראשית לא, פסוק נד)
    • ”דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.“ (שמות ח, פסוק כג)
    • וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים כז, פסוק ז)
    • ”...וְאָמַר לָאִישׁ הַזֹּבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא-יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל כִּי אִם-חָי.“ (שמואל א׳ ב, פסוק טו)
    • ”וְלָאִשָּׁה עֵגֶל-מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח-קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת.“ (שמואל א׳ כח, פסוק כד)
    • ”וַאֲכַלְתֶּם-חֵלֶב לְשָׂבְעָה וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן מִזִּבְחִי אֲשֶׁר-זָבַחְתִּי לָכֶם.“ (יחזקאל לט, פסוק יט)
    • ”וְהָיָה כָּל-סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל-הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם...“ (זכריה יד, פסוק כא)

גזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

תרגום

עריכה

זִבֵּחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאזיבח
שורש וגזרהז־ב־ח
בנייןפִּעֵל
  1. לשון המקרא המית בעל חיים והכינו לשם מאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
    • ”וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב.“ (מלכים א׳ ח, פסוק ה)
    • ”אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.“ (מלכים א׳ כב, פסוק מד)
    • ”וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו וּלְכָל הַפְּסִילִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו זִבַּח אָמוֹן וַיַּעַבְדֵם.“ (דברי הימים ב׳ לג, פסוק כב)
    • "מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי / לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ / תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי / וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ" (מעוז צור)

גיזרון

עריכה

מן המקרא

זֶבַח

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאזבח
הגייה*zevakh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשז־ב־ח
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ זְבָחִים, זִבְחֵי־
הקרבת זבח הפסח
  1. בשר בהמה או חיה שנשחט והוכן למאכל, עפ"ר כחלק מפולחן דתי.
    • ”וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר.“ (בראשית לא, פסוק יד)
    • ”בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד-יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.“ (ויקרא יח, פסוק ו)
    • ”וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת-הָעָם כָּל-אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ-הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק יג)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ-שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת-זֶבַח הָעָם.“ (יחזקאל מו, פסוק כד)
    • ”לֹא-יִסְּכוּ לַיהוָה יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ-לוֹ זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל-אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ כִּי-לַחְמָם לְנַפְשָׁם לֹא יָבוֹא בֵּית יְהוָה.“ (הושע ט, פסוק ד)
    • ”טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה-בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי-רִיב.“ (משלי יז, פסוק א)
  2. לשון המקרא אחד ממלכי מדין.
    • ”...וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן.“ (שופטים ח, פסוק ה)

גיזרון

עריכה
  • מן המקרא

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: זבח
השורש זבח

השורש ז-ב-ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ז-ב-ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל זָבַח זוֹבֵחַ יִזְבַּח זְבַח לִזְבֹּחַ
נִפְעַל נִזְבַּח נִזְבָּח יִזָּבֵחַ הִזָּבֵחַ לְהִזָּבֵחַ
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל זִבֵּחַ מְזַבֵּחַ יְזַבֵּחַ זַבֵּחַ לְזַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
  1. 1 2 Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 128