שלמים
לערך העוסק בשְׁלֵמִים, תואר בריבוי; ראו צורת היחיד, שָׁלֵם.
שְׁלָמִים
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שלמים |
הגייה* | shlamim |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר רבוי |
שורש | שׁ־ל־ם |
דרך תצורה | משקל קְטָלִים |
נטיות | י׳ שֶׁלֶם, שְׁלָמָיו, שַׁלְמֵיכֶם |
- לשון המקרא אחד מסוגי הקרבנות שהיו קרבים מן החי בבית המקדש. בדרך כלל בא כנדבה, ובשרו מתחלק לשלשה חלקים: האמורים - קרבים על גבי המזבח, החזה והשוק - ניתנים לכהנים לאכילה, ושאר הבשר - נאכל על ידי הבעלים בכל תחומי ירושלים.
- ”וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי ה'“ (ויקרא ג, פסוק א)
- ”וִיכַלּוּ אֶת הַיָּמִים וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִאתִי אֶתְכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'“ (יחזקאל מג, פסוק כז)
- ”הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים אוֹ חַיָּה לִבְשַׂר תַּאֲוָה יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק א, משנה ג)
גזרון
עריכה- בספרא (דיבורא דנדבה פרשה טז) גזרו משלום: "שמביא שלום לעולם" או משום ש"הכל שלום בהם: הדם והאמורים למזבח, החזה והשוק לכהנים, העור והבשר לבעלים". רשב"ם (ויקרא ג,א) גזר מ"שִלֵּם", כיון ששלמים מגיעים כתוצאה מנדר שצריך לשלם. שד"ל הביא לכך סימוכין: ”זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי“ (משלי ז, פסוק יד).[1]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: קורבן שלמים |
הערות שוליים
עריכה- ↑ וראה ב'ביאור' לרנ"ה ויזל ובפירוש רד"ץ הופמן שהאריכו לדחות הסבר זה.