טבח
טֶבַחעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | טבח |
| הגייה* | tevach |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־ב־ח |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- רצח המוני ומכוון של אזרחים בעיקר, שאין להם יכולת להגן על עצמם.
- ”חֶרֶב לַיהוה מָלְאָה דָם הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב מִדַּם כָּרִים וְעַתּוּדִים מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים כִּי זֶבַח לַיהוה בְּבָצְרָה וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם“ (ישעיהו לד, פסוק ו)
- ” שֻׁדַּד מוֹאָב וְעָרֶיהָ עָלָה וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח נְאֻם-הַמֶּלֶךְ יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ“ (ירמיהו מח, פסוק טו)
- ”וְאַתָּה בֶן-אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יהוה אֶל-בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל-חֶרְפָּתָם וְאָמַרְתָּ חֶרֶב חֶרֶב פְּתוּחָה לְטֶבַח מְרוּטָה לְהָכִיל לְמַעַן בָּרָק“ (יחזקאל כא, פסוק לג)
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
הֶרֶג
|
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: טבח |
טַבָּחעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | טבח |
| הגייה* | tabach |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־ב־ח |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | נ׳ טַבָּחִית; ר׳ טַבָּחִים טַבָּחֵי־ |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- מי שמקצועו הוא התקנת תבשילים.
- ”וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל-מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים“ (בראשית לז, פסוק לו)
- ”וְאֶת-בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת וּלְאֹפוֹת“ (שמואל א׳ ח, פסוק יג)
- ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל לַטַּבָּח תְּנָה אֶת-הַמָּנָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ שִׂים אֹתָהּ עִמָּךְ“ (שמואל א׳ ט, פסוק כג)
- ”אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ; לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח, שְׁקוֹל לִי בְדִינָר בָּשָׂר, אֲבָל שׁוֹחֵט וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ג, משנה ז)
תרגוםעריכה
מבשל
|
מילים נרדפותעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
| ערך בוויקיפדיה: שף |
טָבַחעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | טבח |
| שורש וגזרה | ט־ב־ח |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הרג באכזריות ובצורה לא נקייה, ביתר ושפך דם.
- ”כִּי יִגְנֹב-אִישׁ שׁוֹר אוֹ-שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע-צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה“ (שמות כא, פסוק לז)
- ”וְלָקַחְתִּי אֶת-לַחְמִי וְאֶת-מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה“ (שמואל א׳ כה, פסוק יא)
- ”שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ“ (איכה ב, פסוק כא)
גזרוןעריכה
- מצרית קדומה כפועל, דבּח dbḫ בהוראת שחט. ישנם בלשנים שהשוו ל- ”מַטְבֵּחַ“ (ישעיהו יד, פסוק כא) והסיקו כי כשם עצם 'דבּח' מופיע בהוראת 'המחסום שמונע מהמיועד לשחיטה לזוז'[1].
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
סמוכיןעריכה
- ↑ dbḫ / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 435