טֶבַח

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טבח
הגייה* tevakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ב־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא רצח המוני ומכוון של אזרחים בעיקר, שאין להם יכולת להגן על עצמם.
    • ”שֻׁדַּד מוֹאָב וְעָרֶיהָ עָלָה, וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח; נְאֻם־הַמֶּלֶךְ יהוה, צְבָאוֹת שְׁמוֹ.“ (ירמיהו מח, פסוק טו)
    • ”...וְאָמַרְתָּ חֶרֶב חֶרֶב פְּתוּחָה לְטֶבַח מְרוּטָה לְהָכִיל לְמַעַן בָּרָק.“ (יחזקאל כא, פסוק לג)
    • ”חֶרֶב לַיהוה מָלְאָה דָם, הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב – מִדַּם כָּרִים וְעַתּוּדִים, מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים; כִּי זֶבַח לַיהוה בְּבָצְרָה, וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.“ (ישעיהו לד, פסוק ו)

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   רצח המונים


ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: טבח

טַבָּח

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טבח
הגייה* tabakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ב־ח
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ׳ טַבָּחִית;
ר׳ טַבָּחִים טַבָּחֵי־
 
טבחים
  1. לשון המקרא מי שמקצועו הוא התקנת תבשילים.
    • ”וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל־מִצְרָיִם, לְפוֹטִיפַר; סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים.“ (בראשית לז, פסוק לו)
    • ”וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת וּלְאֹפוֹת.“ (שמואל א׳ ח, פסוק יג)
    • ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, לַטַּבָּח; תְּנָה אֶת־הַמָּנָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ, אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ שִׂים אֹתָהּ עִמָּךְ.“ (שמואל א׳ ט, פסוק כג)
    • ”אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ; לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח, שְׁקוֹל לִי בְדִינָר בָּשָׂר, אֲבָל שׁוֹחֵט וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן.“ (משנה, מסכת ביצהפרק ג, משנה ז)

גיזרון

עריכה

תרגום

עריכה
   העוסק בבישול


מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: טבח (מקצוע)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טבחים

טָבַח

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא טבח
שורש וגזרה ט־ב־ח
בניין פָּעַל (קַל)
 
אנשים טובחים בגמל
  1. לשון המקרא הרג באכזריות ובצורה לא נקייה, ביתר ושפך דם.
    • ”כִּי יִגְנֹב־אִישׁ שׁוֹר אוֹ־שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ; חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע־צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה.“ (שמות כא, פסוק לז)
    • ”וְלָקַחְתִּי אֶת־לַחְמִי וְאֶת־מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי; וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה.“ (שמואל א׳ כה, פסוק יא)
    • ”שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב; הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ, טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ.“ (איכה ב, פסוק כא)

גזרון

עריכה
  • מצרית קדומה כפועל, דבּח dbḫ בהוראת שחט. ישנם בלשנים שהשוו ל- ”מַטְבֵּחַ“ (ישעיהו יד, פסוק כא) והסיקו כי כשם עצם 'דבּח' מופיע בהוראת 'המחסום שמונע מהמיועד לשחיטה לזוז'[1].

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
κατακρεουργώ‏‏‏‏ (תעתיק: katakreourgó)

סמוכין

עריכה
  1. dbḫ / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 435