ערך זה עוסק בשָׁחַט, בשין ימנית. לערך העוסק בשָׂחַט, בשין שמאלית; ראו סָחַט.

שָׁחַט

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא שחט
שורש וגזרה ש־ח־ט
בניין פָּעַל (קַל)
  1. המית בעל חיים בחיתוך הצוואר.
    • ”וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ“ (בראשית כב, פסוק י)
    • וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָעֹלָה בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ“ (ויקרא יד, פסוק יג)
  2. המית בצורה המונית בדרך בזיון.
    • ”מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת אדני לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר“ (במדבר יד, פסוק טז)
    • חיילי הפלנגות נכנסו למחנה ופשוט שחטו חצי מהתושבים.

גיזרון

עריכה
  • חז"ל קושרים לפועל ס-ח-ט. (בבלי חולין פרק ב).
  • מצרית קדומה: שָׁאחְ-טְ (sꜣḫ.t), סכין; השוו שך.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה