קטל
קָטַלעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קטל |
שורש וגזרה | ק־ט־ל, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הרג, גרם למוות.
- ”אמר אילולי אלהא דקטלי, מאן הוה יכיל קטלי?“ (ירושלמי, מסכת תענית – דף כד, עמוד ב) (=אילולי אלוהיו [של בר כוכבא] הרגו, מי היה יכול להורגו)
- ”כיון שחזיוהו דלא מורח ודאין קטלוהו“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צג, עמוד ב) (=כיוון שראוהו [את בר כוכבא] שאינו מריח ושופט הרגוהו)
- [סלנג] השפיל באמצעות דיבור.
- החבר שלי צעק עליו שעה בטלפון. ממש קטל אותו.
גיזרוןעריכה
- מארמית: מקבילה בערבית: قَتَلَ, במשמעות הרג.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
- החיה (1)
תרגוםעריכה
- אנגלית: kill
השורש קטל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קֶטֶלעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קטל |
הגייה* | ketel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ט־ל |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ קְטָלִים |
- הֶרֶג.
- "כְּמוֹ פְּנֵי עִיר נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל / בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ / לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ." (לֵיל חֲנָיָה , מאת נתן אלתרמן)
- הקטל בדרכים גובה מדי שנה מאות קורבנות.