קטל
קָטַלעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קטל |
| שורש וגזרה | ק־ט־ל, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הרג, גרם למוות.
- ”אמר אילולי אלהא דקטלי, מאן הוה יכיל קטלי?“ (ירושלמי, מסכת תענית – דף כד, עמוד ב) (=אילולי אלוהיו [של בר כוכבא] הרגו, מי היה יכול להורגו)
- ”כיון שחזיוהו דלא מורח ודאין קטלוהו“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צג, עמוד ב) (=כיוון שראוהו [את בר כוכבא] שאינו מריח ושופט הרגוהו)
- [סלנג] השפיל באמצעות דיבור.
- החבר שלי צעק עליו שעה בטלפון. ממש קטל אותו.
גיזרוןעריכה
- מארמית: מקבילה בערבית: قَتَلَ, במשמעות הרג.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
- החיה (1)
תרגוםעריכה
- אנגלית: kill
| השורש קטל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קֶטֶלעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קטל |
| הגייה* | ketel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ט־ל |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ קְטָלִים |
- הֶרֶג.
- "כְּמוֹ פְּנֵי עִיר נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל / בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ / לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ." (לֵיל חֲנָיָה
, מאת נתן אלתרמן) - הקטל בדרכים גובה מדי שנה מאות קורבנות.
- "כְּמוֹ פְּנֵי עִיר נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל / בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ / לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ." (לֵיל חֲנָיָה
