המית
הֵמִית
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | המית |
| שורש וגזרה | מ־ו־ת, נחי ע"ו |
| בניין | הִפְעִיל |
- גרם לאחר למות, שם קץ לחיים.
- ”חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט“ (בראשית יח, פסוק כה)
- ”גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת-הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ-בוֹ הוּא יְמִתֶנּוּ“ (במדבר לה, פסוק יט)
- ”יהוה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל“ (שמואל א׳ ב, פסוק ו)
- ”וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ-לָהּ אֶת-הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ“ (מלכים א׳ ג, פסוק כז)
- ”וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע“ (מלכים א׳ יט, פסוק יז)
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש מות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|