מוֹתֵת עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מותת
שורש וגזרה מ־ו־ת
בניין פִּעֵל
  1. הביא למותו של חי. סיים תהליך המתה בצורה מכוונת.
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דמיך [דָּמְךָ] עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ לֵאמֹר אָנֹכִי מֹתַתִּי אֶת מְשִׁיחַ ה'“ (שמואל ב׳ א, פסוק טז)
    • ”עֲמָד נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ כִּי כָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי..וָאֶעֱמֹד עָלָיו וַאֲמֹתְתֵהוּ כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ“ (שמואל ב׳ א, פסוקים טי)

גיזרון עריכה

  • בנין פיעל. המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא כולם במעשה אחד. לדעת המלבי"ם השורש מרובע מ־ו־ת־ת.


מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם עריכה


השורש מות

השורש מ־ו־ת הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה על דרך משקל "פָעֵל".

נטיות הפעלים עריכה

מ־ו־ת עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מֵת מֵת יָמוּת מוּת לָמוּת
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵמִית מֵמִית יָמִית הָמֵת לְהָמִית
הֻפְעַל הוּמַת מוּמָת יוּמַת -אין- -אין-
פִּעֵל מוֹתֵת מְמוֹתֵת יְמוֹתֵת מוֹתֵת לְמוֹתֵת
פֻּעַל מוֹתַת מְמוֹתָת יְמוֹתַת -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-