שחוט
שָׁחוּט א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שחוט |
| הגייה* | shachut |
| חלק דיבר | פעול תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ש־ח־ט |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ שְׁחוּטָה |
תמונה עלולה להיות קשה לצפיה
- בעל חיים שמת כתוצאה מחיתוך צווארו. בדר"כ בשחיטה כשרה
- ”בדם הצפור השחטה“ (ויקרא יד, פסוק ו)
- ”מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי ולא בעל מום חי ושחוט ואין מקדשין בו האשה“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק א, משנה ב)
- ”אין פודים לא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים“ (משנה, מסכת בכורות – פרק א, משנה ה)
- ”כל העיר מוכרין בשר שחוטה ואחד מוכר בשר נבילה“ (תוספתא, מסכת דמאי – פרק ד, הלכה ט)
- תבנית:צט/ תוספתא
גיזרון
עריכה- מן שחט המילה מופיעה פעמיים במקרא.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
שָׁחוּט ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שחוט |
| הגייה* | shachut |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ש־ח־ט |
| דרך תצורה | ? |
| נטיות | נ׳ שְׁחוּטָה ? |
- לשון המקרא ארוך. או ניתן להארכה.
- ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט “ (מלכים א׳ י, פסוקים טז – יז)
- ”חֵץ שוחט [שָׁחוּט] לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ“ (ירמיהו ט, פסוק ז)
גיזרון
עריכה- אולי מן חוט. בירמיהו ט הכתיב הוא שוחט ויש מפרשים שהוא קוטל חיים. הקרי -שחוט מתפרש כארוך במובן מטאפורי שפגיעתו ארוכה.
- זהב שחוט לפי הפרשנות היא רכותו של הזהב שנוח לרקוע אותו וליצור ממנו חוטים.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכה- שַׁחֲטָה (הושע ה)