פתיחת התפריט הראשי

רוֹצֵחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רוצח
הגייה* rotseakh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ר־צ־ח
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ רוֹצַחַת; ר׳ רוֹצְחִים, נ"ר רוֹצְחוֹת
  1. אדם שהמית בכוונה אדם אחר בפשיעה.
    • הרצל אביטן הוא רוצח.
    • ”וְאִם-בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת, רֹצֵחַ הוּא, מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ (במדבר לה, פסוק טז)

גיזרוןעריכה

  • מהתנ"ך.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה