רוֹצֵחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלארוצח
הגייה*rotse'akh
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשר־צ־ח
דרך תצורהמשקל קוֹטֵל
נטיותנ׳ רוֹצַחַת; ר׳ רוֹצְחִים, נ"ר רוֹצְחוֹת
  1. מי שהמית במזיד[דרושה הבהרה] ובניגוד לחוק אדם אחר.
    • ”וְאִם-בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת, רֹצֵחַ הוּא, מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ.“ (במדבר לה, פסוק טז)
    • הרצל אביטן הוא רוצח.

גיזרון

עריכה

הפועל רָצַח עפ"ר שלא כדין, במקרא גם בהיתר "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ במדבר לה ל "

  • מהתנ"ך, במקרא גם הורג בשגגה ורשלנות נקרא רוצח ”ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה “ (במדבר לה, פסוק יא)

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה