הֲרִיגָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הריגה
הגייה* hariga
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ה־ר־ג
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ הֲרִיגוֹת; הֲרִיגַת־, ר׳ הֲרִיגֹות־
  1. לשון חז"ל המתה; גרימת מוות לאדם או לבעל חיים; הוצאה להורג.
    • "וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר יערף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה." (תענית ז א)
    • "משל למה"ד לשני בני אדם שנתחייבו הריגה למלכות אחד הרגו מלך ואחד הרגו איספקליטור" (שבת קח א)
    • "מקובל להניח, כי מכת הנוקטאאוט היא מעין הריגת־אדם חוקית." ("דבר", 24 באוקטובר 1976, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  2. (חוק ומשפט) גרימה במעשה או במחדל למותו של אדם או של בעל חיים, המצויה בין רצח לבין גרימת מוות ברשלנות.
    • "פרקליטיה של יערי אף טענו בסיכומיהם שאין להרשיעה ברצח אלא בהריגה בלבד." ("מעריב", 3 באפריל 1987, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

עריכה

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: הריגה


השורש הרג

השורש ה־ר־ג הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ה־ר־ג עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל הָרַג הוֹרֵג, הָרוּג יַהֲרֹג הֲרֹג לַהֲרֹג
נִפְעַל נֶהֱרַג נֶהֱרָג יֵהָרֵג הֵהָרֵג לְהֵהָרֵג
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל הֹרַג מְהֹרַג יְהֹרַג -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל