- לשון חז"ל הצמיד דבר אחד לדבר שני, קירב עד למגע בין דבר אחד לשני. בהלכה: הביא שני נוזלים (טמא וטהור) לידי מגע ביניהם, כך שפניהם נושקים זה לזה.
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): (ימאות) הוריד כלי שיט מן היבשה אל הים, ובמיוחד כלי שיט חדש שזה עתה נשלמה בנייתו.
- עברית חדשה בהשאלה מן (2): חנך מיזם חדש, הוציא לשוק מוצר חדש, לרוב בצורה חגיגית ומתוקשרת.
- ”סוכם כי פלאטו שמתכוון להשיק סדרה חדשה של מוצרי יופי נשיים, יפרסם את המוצרים ובתמורה ישלם 60 אלף דולר לעונה לקבוצה.“ ("מעריב", 18 באוקטובר 1980, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מן נ־שׁ־ק בעניין מגע. בתלמוד נזכרת המילה בהלכות טומאה וטהרה. למשל: השקת פני המים השאובים בבור מקווה עם פני מי גשמים טהורים בבור סמוך לשם הכשרת המקווה לטבילה; או השקעת כלי, ובו מים טובים לשתייה שנטמאו, עד שפני מימיו נושקים בפני מי המקווה ונוגעים בהם (ראו: רש"י על חולין כו ב).
- בהשאלה מהגדרה 1: להוריד כלי שיט מהיבשה אל הים, פירושו הצמיד אותו למי הים - על סמך השימוש בתלמוד. בהקשרה הימי, חידוש לשון של דוד רמז, ראו: הַשָּׁקָה.
- בהשאלה מהגדרה 2: לפי האנלוגיה בין השקת מיזם חדש ובין השקת כלי שיט חדש בים. עבור משמעות זו יש ההוגים הֵשִׁיק (מהשורש שׁו"ק), מלשון הוצאה לשוק.
- לשון המקרא הבעיר אש.
- ”וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ“ (ישעיהו מד, פסוק טו)
- ”וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים“ (יחזקאל לט, פסוק ט)
השורש קיים גם במקרא בסמ"ך במשמעות הרחבה של עליה מעלה (נסק) והבערת אש (הסיק)
