השקה
הַשָּׁקָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | השקה |
הגייה* | hashaka |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־שׁ־ק א |
דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
נטיות | ר׳ הַשָׁקוֹת; הַשָׁקַת־, ר׳ הַשָׁקוֹת־ |
- לשון חז"ל הצמדת דבר אחד לדבר שני, נגיעת דבר אחד במשנהו; בהלכה – הבאת שני נוזלים (טמא וטהור) לידי מגע ביניהם, כך שפניהם נושקים זה לזה.
- ”נגזור השקה אטו הטבלה.“ (בבלי, מסכת ביצה – דף יח, עמוד א)
- ”הסיבה האמיתית להשקת כוסות בעת שתיית "לחיים" יסודה בנוהג קדום.“ ("מעריב", 6 באוגוסט 1964, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”אם את מסתכלת על המעגל של העולם השקספירי ועל המעגל של הקרקס, "אובו" היא נקודת ההשקה בין שני המעגלים.“ ("מעריב", 14 בינואר 1971, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): (ימאות) הורדת כלי שיט מן היבשה לים, ובמיוחד כלי שיט חדש שזה עתה נשלמה בנייתו.
- ”היום השקת אנית־פרי ישראלית חדשה.“ ("דבר", 27 ביוני 1951, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה בהשאלה מן (2): חנוכה; פתיחה חגיגית ומתוקשרת של מיזם חדש, שיווק מתוקשר של מוצר חדש וכדומה.
- "ג'נרל מוטורס הודיעה על השקת דגם הבולט (Bolt) שלה, עם טווח של כ־320 ק"מ, עד סוף השנה." ("הארץ", 24.4.2016)
- עברית חדשה (ביולוגיה) נקודת החיבור של שני כלי דם או של שני איברים צינוריים.
גיזרון
עריכה- מן נ־שׁ־ק בעניין מגע, הִשִּׁיק במשמע כללי 'הביא למגע'. בתלמוד נזכרת המילה בהלכות טומאה וטהרה. למשל: השקת פני המים השאובים בבור מקווה עם פני מי גשמים טהורים בבור סמוך לשם הכשרת המקווה לטבילה; או השקעת כלי, ובו מים טובים לשתייה שנטמאו, עד שפני מימיו נושקים בפני מי המקווה ונוגעים בהם (ראו: רש"י על חולין כו ב). השקה, בהקשר זה, היא היפוכה של טבילה.
- בהשאלה מהגדרה 1: להוריד כלי שיט מהיבשה אל הים, פירושו הצמיד אותו למי הים -- על סמך השימוש בתלמוד. בהקשרה הימי, היא מחידושי דוד רמז. על יסוד: "עריבה שהיא מלאה כלים והשיקה למקוה צריכה כשפופרת הנוד ומעיין כל שהוא." (תוספתא/מקואות/ה).[1] [2]
- בהשאלה מהגדרה 2: לפי האנלוגיה בין השקת מיזם חדש ובין השקת כלי שיט חדש בים.
- מהמשמע הכללי השיק 'הביא למגע'.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- חנוכה (3)
תרגום
עריכה הצמדה
|
חנוכה
|
נקודת חיבור של שני כלי דם
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: השקה (הלכה) |
ערך בוויקיפדיה: השקה (אוניה) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: השקת אניות |
- ד"ר הדר פרי, חידושי הלשון של דוד רמז, 15 באוגוסט 2015.
- האקדמיה ללשון העברית, ימאות עברית - מבחר מונחים, 26 במאי 2013.
סימוכין
עריכה- ↑ ד"ר הדר פרי, חידושי הלשון של דוד רמז.
- ↑ אילון גלעד, מהשפה פנימה: "מפעלו הלשוני האדיר של דוד רמז". "הארץ", 1 ביולי 2020.
הִשְׁקָה
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | השקה |
שורש וגזרה | שׁ־ק־י/ה |
בניין | הִפְעִיל |
- הביא לאחר לשתות.
- ”וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת-אֲבִיהֶן יָיִן וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ וְלֹא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ.“ (בראשית יט, פסוק לה)
- ”...אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק.“ (דברים יא, פסוק י)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת-נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ.“ (שופטים ד, פסוק יט)
- ”וָאֶקַּח אֶת-הַכּוֹס מִיַּד יְהוָה וָאַשְׁקֶה אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-שְׁלָחַנִי יְהוָה אֲלֵיהֶם.“ (ירמיהו כה, פסוק יז)
גיזרון
עריכה- מקור הפועל במקרא. המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל ערבית: أَسْقَى (אַסְקָא)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: water
השורש שׁקי | ||
---|---|---|
|