מִגְרָשעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגרש
הגייה* migrash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ר־שׁ
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִגְרָשִׁים; מִגְרַשׁ־, ר׳ מִגְרְשֵׁי־
 
מגרש
  1. שטח ריק שאינו מעובד, לרוב נמצא מחוץ לעיר והוא נחלת הכלל.
  2. שטח פתוח ותחום המיועד למטרה מוגדרת, כגון אתר בנייה או רחבת ספורט.
    • ”לפניהם נראה הרחוב הגדול, אשר עדיין לא סללו בו את הכביש. במקומות רבים עמדו בתים בנויים למחצה או לשליש, וביניהם – מגרשים פנויים, הנראים כקרחת על ראש איש“ (בין תקווה לייאוש, מאת יחיאל יוסף לבונטין, בפרויקט בן יהודה)
    • "חבר'ה, חבר'ה, רגע, רגע; / מנדל, צבינגי ופושקש / משחקים בכדורגל / כאן אצלנו במגרש!" (שיר השכונה, מאת חיים חפר)
    • החיילים הסתדרו על מגרש המסדרים.
    • ברישום המקרקעין בישראל: מגרש הוא שטח אדמה שהוא חלק מגוש.

גיזרוןעריכה

  • לשון המקרא. חוקרים משערים שהמילה קשורה לפועל גֵּרֵשׁ, והיה המגרש שטח שאליו מגרשים את הבהמות למרעה. למשל, במילון BDB נכתב בערך "מגרש": "perhaps originally pasture-land, as place of cattle driving". במילונו של גזניוס נכתב "a place to which cattle is driven forth to feed, patsure".
לעומתם, דוד ילין סובר במאמרו "הוראות נשכחות לשרשים עבריים"[1] כי השורש "גרש" מקביל כאן לשורש הערבי غرش (ע'רש), שהוראתו "נָטַע". הוא כותב: "יודעים הננו כי לפנים (וכן הדבר נמשך עד היום) נבנו הערים (הכפרים) על־יד מעינות המים [...] וכל העובר גם עתה בכפרי ארץ ישראל, וביחוד בהרים, יראה כי שדות הנטיעות (مغرش = מע'רש בערבית) מקיפים אותם מסביב".
  • המשמעות המושאלת "שטח פתוח" (גם בתוך העיר) הושאלה מהמשמעות הראשונה. על המשמעות המקורית נכתב בסדרת "עולם התנ"ך":
אדמת מרעה שבה מגרשים את הצאן מאחו אחד למשנהו... כאן משמש 'מגרש' הגדרה לפרברים של מקומות היישוב שלא שימשו לחקלאות וגם לא למושב בני אדם אלא לרעיית העדרים"[1].

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגרשי ספורט


השורש גרשׁ

השורש ג־ר־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ג־ר־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּרַשׁ גּוֹרֵשׁ

(ב׳ פעוּל: גָּרוּשׁ)

יִגְרֹשׁ גְּרֹשׁ לִגְרֹשׁ
נִפְעַל נִגְרַשׁ נִגְרָשׁ יִגָּרֵשׁ הִגָּרֵשׁ לְהִגָּרֵשׁ
הִפְעִיל הִגְרִישׁ מַגְרִישׁ יַגְרִישׁ הַגְרֵשׁ לְהַגְרִישׁ
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל גֵּרֵשׁ מְגָּרֵש יְגָּרֵש גָּרֵש לְגָּרֵש
פֻּעַל גֹּרַשׁ מְגֹרָשׁ יְגֹרַשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגָּרֵשׁ מִתְגָּרֵשׁ יִתְגָּרֵשׁ הִתְגָּרֵשׁ לְהִתְגָּרֵשׁ


הערותעריכה

  • בבניין פיעל עה"פ ר' יכולה להינקד בפתח או בצירה, דהיינו: גֵּרַשׁ או גֵּרֵשׁ, סֵרַב או סֵרֵב וכד'...
  • שים לב-בבניין התפעל ובבניין פיעל העיצורים א' ור' בד"כ גורמים להארכת תנועה: מפתח לקמץ, למשל; הִתְעַרֵב←הִתְעָרֵב, מְסַאֵב←מְסָאֵב וכדומה...

הערות שולייםעריכה

  פירוש עולם התנ"ך על במדבר ל"ה ב, שכתב יעקב מילגרום.   "הוראות נשכחות לשרשים עבריים" לדוד ילין, לשוננו א, עמ' 10.